הבלונדיני שלי... חלק ג'

אממממ.. איפה הפסקנו..?? אההה שאני ותום שמענו בום גדול...

אני ותום הסתובבנו...

אני זוכרת שראיתי את קורל על הרצפה ושלולית של דם ליד הראש שלה... צרחתיייייי...
וואי איך צרחתיי!!!!!! רציתי לרוץ אליה להתקשר למישו שיבוא לעזור לה.. לעשות
משהו!!! חברה הכי טובה שלי שוכבת מדממת ואני פשוט קפאתי במקום!!!!!!!!!!

פיתום הרגשתי שמישהו מכסה לי את העיניים.. הוא אמר לי בעדינות:"אל תסתכלי...."
ידעתי ישרר שזה תום.. הוא סובב אותי אליו וחיבק אותי.. חזק חזק... הוא אמר לי:" אל
תבכי.." אין לי מושג למה אבל תמיד שאומרים לי את זה אני מתחילה לבכות יותר...
הסתובבתי חזרה וראיתי את המורה שלי ועד מורה אחד לוקחים את קורל על הידיים ורצים
איתה למטה לאמבולנס.. שגם את הסירנה שלו שמעתי עכשיו... צרחתי לאמבולנס:"תקחו אותי
איתההההההההההההההההההההההההה!!!!!!!"

באתי לרוץ אחריהם להיכנס לאמבולנס ולנסוע איתה לבית חולים.. אבל בדיוק שבאתי לרוץ
מישהו תפס אותי חזק וחיבק אותי בכוחח.. השתוללתי ובעטתי בבנאדם שחיבק אותי התפרעתי
רציתי ללכת לראות מה איתה... לבסוף נכנעתי לאחיזה החזקה שהחזיקה בי וחיבקתי את
הבנאדם שתפס אותי... ובכיתי... עד עכשיו אני לא יודעת מיזה היה... אני רק יודעת
שאחרי כמה דקות הרגשתי שאני "מועברת" למישהו אחר לפי הריח ידעתי שזה אושרי... (עוד
ידיד טובבבב טובב שלייי!!!) התחבקנו במשך כמה דקות והוא אמר לי:" אל תדאגי נשמה
שלי.. היא תצא מזה קורל ילדה חזקה היא תיהיה בסדר את תראי..."

צעקתי לו:"אני רוצה לראות אותהה!!!!!!" הוא אמר לי בואי נלך..אני רק הולך לברר
לאיזה בית חולים לקחו אותה...הוא הלך וחזר תוך שנייה עם התיקים שלנו.. הלכנו לתחנת
האוטובוס... לא האמנתי שכל זה קורה לי ביום הראשון ללימודים!!!!!! האוטובוס הגיע..
עלינו אליו.. כל הדרך לא דיברנו..

גם אושרי לא דיבר... אני בכיתי.. הוא חיבק אותי כל הדרך.. כשהגענו לבית החולים
אושרי הושיב אותו על הספסלים האלה ואמר לי שהוא הולך לשאול איפה אישפזו אותה... הוא
הלך אני ישבתי שם במחלקה כולי רועדתת ובוכהה.. משתגעתתתת מהמחשבה שהחברה הכי טובה
שלי שם ואני לא איתה!!!! הרמתי את הראש וראיתי את אושרי מדבר עם האחות שם היא עשתה
לו תנועות עם הידיים כאילו מסבירה לו לאן ללכת.. הוא הינהן עם הראש כאילו אומר תודה
ובא אליי... לקח אותי איתו.. עלינו במעלית.. סוף סוף הגענו לחדר שלה... אושרי הרים
לי את הראש.. הסתכל עליי ושאל:"הגענו מאמי.. להיכנס איתך...?" עשיתי לו תנועה של
"כן.." עם הראש.. לא יכולתי להיכנס לבד.. פחדתי שאם הוא יעזוב אותי אני ייפול...


נכנסנו לחדר.. פשוט הייתי בהלם ממה שראיתי שם....
בהלם.................................