לר' החבר שלי

הגעת לבצפר בין הילדים החדשים אבל טיפ טיפה אחר כך. בהתחלה חשבתי שאתה חמוד ושאלתי את המורה מי אתה ואם תהיה איתנו בכיתה. וכשהתשובה היתה שכן שמחתי נורא כי כבר  התחלתי להרגיש את הלב שלי פועם בחוזקה. טוב,אז עברו כמה ימים ואהבתי אליך הלכה וגברה הלכה והתחזקה, עד היום הנורא ההוא שבו גיליתי שיש לך חברה. וזאת עוד היתה הילדה שהכי שנאתי. זאת היתה נופר. אחרי שנפרדתם הרגשתי הקלה ובסיום יום הלימודים באתי וכמעט שכבר הצעתי לך חברות אלא שאז יעל עקפה אותי ניגשה אליך והציעה לך חברות בעצמה. מובן שהסכמת כי איזה בן יכול לעמוד מול קסמה שלי יעל "החמודה". תאמין לי שהימים בהם הייתם ביחד היו הסיוט הכי גדול שלי. לא יכולתי להסתכל איך היית מחבק אותה כל הזמן ומזכיר לה כמה היא יפה וחמודה. חיכיתי כמה זמן עד שהייתי בטוחה שאין לך יותר שום חברה וביום שהיה טקס חנוכה שאלתי אותך כדי להיות בטוחה אם יש לך חברה בבצפר וענית לי שלא. כשנגמר הטקס אחרי שהסתכלתי עליך שעות, (טוב הזמן הזה רק נראה לי כמו שעות) לקחתי אותך לצד ושאלתי אם תרצה להיות חבר שלי והסכמת. אין לך מושג כמה שמחתי באותו הרגע. הלב שלי המריא לשחקים וכבר התחלתי לחשוב איך אני יעצבן את נופר ויעל שעוד היו עצובות מהפרידה ממך. עכשיו אנחנו ביחד ואני לא יודעת מה איתך, אבל לי.... התגשם חלום!


                                        שלך באהבה ליאור...