~*~ בהצלחה!!!!!!!!!!!!~*~/ ל*טל!ששששש והבגרות המזורגגת!!

עכשיו אני לבד בחדר חושבת..

מנסה להתרכז ולשבת...

אני אומרת לעצמי:

ליטל תצאי מזה!!

ליטל תפסיקי עם זה!!!!

מחר יש לי את הבגרות זה בא

אבל אין לי את הכוח הלב כזה רע

ואני יושבת פה וכותבת

יושבת ועליו חושבת..

בשביל מה אני צריכה ללמוד?

למה להתחיל לעבוד..?

אם הוא לא פה לא ליידי

אם כל שנייה שאני נושמת הוא לא לצידי

ללמוד? זה הדבר האחרון שבראש שלי..

הכל בגלל האהבה ולא בגללי!!

אני צריכה להמשיך בנתיב הנכון

לא צריכה חייבת!זה הדבר הראשון

אבל אין לי את הכוח

להמשיך להתקדם ולפרוח..

אין תשובה..אין תגובה..

לא מפסיקה להיות עצובה..

שואלת מה החיים ככה ימשיכו?

מה זה אפ פעם לא יגמר?

מה אני כל יום ימשיך להישבר..

אבל שוב רק הקיר שומע..

ואפילו בו זה לא נוגע..

אלוהיםםםםם!!!!!

אין לי שום עצה ..

כבר הפתרונות הלכו..

המחשבות הטובות ברחו..

נותרתי רק אני והקיר

ואין מי את הגלגל יחזיר.

עכשיו אני שוב אנסה..

את ליבי פשוט אכסה..

שלא יצרח שיתן לי ללמוד..

שיתן לי את הכוח לעמוד!!

אז מה כבר עוד נותר..?

רק דבר אחד לומר..

בהצלחה!!!!!!!