מכתב שנכתב באמת ומכל הלב וזה באמת קרה (יפית)

מוקדש לבן אדם אשר תמיד בליבי.!!!

אני כאן יושבת במיטה שוכבת וניזכרת בימים שלי איתך
נזכרת שוב ושוב דמעה אחר דמעה
נזכרת איך אמרת "רק אותך אוהב ילדה"
נזכרת בנשיקות בחיבוקים ובימים הכי יפים
אולי אני ניראת לך ילדה שסתם אומרת...
אבל אהבה כזאת אף פעם לא היתה לי או יותר נכון לא תהיה
כי איתך הרגשתי הכי שבעולם איתך הרגשתי מעל כולם
איתך לא היה לי חוקים ולא היה לי גבולות
הלב שלי איתך לא שאל שאלות
אולי האהבה שנתתי לך לא כמו שרצית?
אולי לא נתתי לך מספיק כמו שתמיד ציפית?
אולי לא קיבלת את מה שתמיד היית רגיל?
איך לא חשבתי שמה שחשוב לך באהבה זה התרגיל..?
אולי ניסיתי לשחק לפי הכללים, שתאהב אותי לעולמים?
הרבה שאלות צצות במוחי
ורק אתה לא יודע מה גודל כאבי
אני רושמת לך את המכתב ומעייני זולגות דמעות
אני יושבת וכותבת ושוב עולים הזכרונות
הזכרונות של אותם ימים שאני ואתה היינו מחובקים מאושרים
אני נזכרת איך העלמת לי את כל הכאב
איך תמיד אמרת שאתה אוהב
ולמרות שלא החזרתי לך את אותה האהבה
אתה נישארת לצידי ולא איבדת תיקווה
היית רק שלי זה מה שלפחות חשבתי
אבל פתאום ביום אחד החלטת להתפרק החלטת לקום ולהיפרד
לא הבנתי מה הסיבה וחשבתי שזה בצחוק
אבל בסוף זה לא היה בצחוק החלטת באמת לקום ולעזוב
אמרת שזה יהיה טוב לשינינו
אבל אני לא מבינה מה טוב בזה שיורדות לי הדמעות.?
מה טוב בזה שאתה עוזב בלי לענות לי על שאלות
חשבתי שהתבגרת ואתה רוצה להשתנות
אבל אתה לא יכול להשתנות הכל רק הבטחות
פתאום החלטת שאתה רוצה להיות חופשי ומשוחרר
אמרת שאתה אוהב אבל בכל זאת עוזב
אני לא מבינה איך השתנת מאתמול להיום
אתמול היית אוהב היום נהיית אוייב
חברות לי אמרו שלא תחזור אף פעם אבל את זאת האהבה אני תמיד יזכור
ואת כל האהבה הזאת אני ישמורר
והם תמיד אמרו שאתה לא בשבילי
אבל בכל זאת רציתי שתהיה שלי
לא ידעתי שזה יהיה כל כך רציני לא התייחסתי והמשכתי בשליי
המשכתי להיות איתך ואלף פעם ניסיתי לאהוב אותך
ניסיתי כל כך ואתה אפילו יודע
אני רוצה שתבין אני רוצה שתדע
שאני בעצם עוד ילדה והרגשות שלי לא מובנים כלפייך
אתה פשוט החלטת לקום ולעזוב
פתאום החלטת ככה בלי שום מילה
לקום ולעזוב אהבה כל כך גדולה
אהבה שמתוך צחוק התחילה באמת ומתוך אמת נגמרה בשקררר
ומה שנותר ל לגלות זה שאלה אחת מתוך הרבה שאלות
למה הגברים מחרטטים את הנשים ומספרים שקרים.?
אך למרות הכל אני עדיין יושבת וכותבת בוכה וצוחקת
ושוב ושוב מחדש ניזכרת
נזכרת במילים בשירים בחיוכים בנשיקות ובחיבוקים
אבל מזה עוזר אני בוכה ואתה לא חוזר.?
ואני כמו תמימה הייתי לצידך ואתה שקרן גרמת לי להאמין בך
ולמרות הכל מה שהיה הכל עובר רק שתזכור מכל מי שתמצא אני טובה יותר
אני יודעת שאתה לא בנוי לקשר רציני, אז למה התחלת את הקשר איתי.?
אני יודעת שרצית לנשק ונישקת
רצית לחבק וחיבקת
רצית לקבל ולא קיבלת...אז מה התייאשת והלכת.?
פתאום לא הבנתי מה עובר עליך מה שהיה ביננו לא היה ברור בכלל
בהתחלה רציתי לרוץ ולרדוף אחריך
אבל בסוף הבנתי שאתה לא שווה את זה בכלל...
כמה היא מסובכת האהבה שלנו
פעם איתך צוחקת ופעם אני בוכה
ולפני שנייה נגעת ואחרי דקה עזבת
גרמת לי לאהוב ופתאום ברחת???
רק שתדע שאני לא משחק בזרעותייך
אתמול ניסיתי לאהוב אבל זה ניגמר
עכשיו כבר לא ארצה לחזור אליך
ולא תוכל למצוא אותי מחר
את הסוף אני סוגרת מה שהיה ניגמר
למציאות אני חוזרת אני הופכת דף
לשחק בי זה מה שרצית לחכות לי אתה לא יכול.?
אז מותק אותך אני עוזבת ומוותרת על הכל.!!!
אז נשמה אולי אני מתוקה כמו דבש
אבל תזכור אני ארסית כמו נחש
לא רוצה לתת הזדמנות וגורם לי לבלאגן
איתך להיות זה פשוט לבזבז את הזמן
זה לא היה קל איתך זה אפילו היה קשה לי
כי מהמציאות אתה ברחת והתנהגת כמו ילד
וככה תישאר לנצח אתה לא תגדל
מלחפש הרפתקאות אתה לא נגמל
אתה לא רוצה וגם לא מסוגל
למרות שלי זה כבר לא משנה כי אני יודעת שלא תשתנה
אז נשמה שלי בזמן שתשתנה למרות שאני לא מצפה שזה יקרה
כי אתה לא בן אדם של בחורה אחת
אני יודעת שתתגעגע ושתרצה לחזור אליי
אך מותק שתרצה זה יהיה מאוחר מידי
אבל זה לא נורא אהובי כי אתה הפסדת ולא אני...
מאמי..שתבין מה הפסדת אני יבין שלא היית שווה את זה...
חשבת שאני ימשיך לאהוב אותך לנצח.??
אז תתעורר מאמי...
גם לנצח יש סוף.!!!

שלךך...
זאת שחשבת שתמשיך לאהוב אותך..!!!