איך שהסורגים הפרידו בינינו-חלק 30--> חזרתי ובגדול!

ואז הוא הוציא מהכיס שלו שרשרת..... זהב לבן..... שרשום עליה. E&A עדן ואמיר
באנגלית כמובן בכתב מחובר.. עם יהלומים קטנים מסביב לשמות.... זאת המתנה הכי יפה
שקיבלתי....

הייתי בהלם כשראיתי את זה.. אני לא האמנתי שהוא יקנה לי מתנה.... כזאתי..

אני:"ואוו.. לכבוד מזה?"

אמיר:"לכבוד זה ש.. אני אוהב אותך"

חייכתי אליו... עוד הייתי בשוק משל עצמי... הוא שם לי תשרשרת.. היא הייתה כ"כ יפה..
ממש מיוחדת.

קמנו.. הסתכלתי על הים.. ורציתי לעשות מה שכולם היו עושים במצב שלי... לנשק אותו
כמובן... אולי לקח לי זמן אבל... בסוף הסתכלתי על היופי שלו... על השפתיים שלו..
הוא התקרב אליי.. והתנשקנוווווווו נשיקה חלומיתתתתתתתתתתתתתת................

השפתיים שלנו לא יכלו להיפרד הוא החזיק לי את הפנים בעדינות ואמר לי..."בשבילך אני
יעשה הכל עדן, אני מאוהב בך בחיים לא אהבתי ככה אפחתתתתתתתת"

הוא חיבק אותי....... ואני אותו.. לא רציתי לחזור לפיצוצייה ההיא.. כי זה כמו לחזור
למציאות... רק רציתי להישאר איתו בים לנצח.

לא האמנתי, יש לי קשר חדש, וזה לא עם רותם.

נשארנו עוד קצת בים והתחלנו לדבר...

אני:"אמיר, תודה על השרשרת מאמי באמת תודה לא היית צריך!"

אמיר:"חח יא מטורפת.. זה לא עניין של צורך זה עניין של הרגשה.."

אני:"רציתי לדבר איתך על משהו.. לפני שאנחנו נחזור.."

אמיר:"מה העניין כפרה?"

אני:"תראה... חשוב לי שהקשר שלנו .. ישמר בסוד בינתיים.."

הוא שתק כמה שניות ואמר:"את מתכוונת שנצא בסתר?"

אני:"כן"

אמיר:"אבל למה??"

אני:"בינתיים אמיר, אלו שיקולים שלי.. אני לא יכולה עכשיו קשה עם רותם.. למרות שאם
אחי הכל בסדר.. וולרי שעושה הרבה רעש.. לאט לאט.. תאמין לי רק נרוויח"

הוא החזיק לי את שתי הידיים ואמר:"אני מוכן לכל דבר..."

חייכתי אליו.. ושוב התנשקנו... הרגשתי מאוהבת הרגשתי בשמיים... הוא נתן לי את כל
הכבוד שמגיע לי.. ואהבתי את זה בו!!!

זה היה לילה קסום....

חזרנו חזרה... כולם ידעו וראו שחזרנו ביחד.. אבל אפחד לא העיז לשאול אף שאלה.

בינתיים הפרפרים בבטן המשיכו לעוף להם מסביב.

ולרי מאוד התעצבנה כי ידעה שחזרנו יחד.

אחרי חצי שעה הלכנו הביתה...

סיפרתי לאוראל בדרך מה שקרה הראיתי לה תשרשרת... היא מאוד התרגשה.. אבל איפשהו
הרגשתי הרגשה מוזרה.

הורדתי את אוראל בבית והמשכתי לביתי.

בסלון ישבה סיוון... הרגשתי כאילו היא חיכתה לי.

אני:"היי מאמי למה את לא ישנה?"

סיון:"האמת שרציתי לתפוס אותך לפני אליאב..."

אני:"וואלה? מה קרה משהו?"

סיון:"שבי לידיי..."

ממש נלחצתי אבל מ=מ=ש !!!

אני:"דברי."

סיון:"את יודעת שאת הבחורה שאני הכי אוהבת עלי אדמות את זה כבר אחות.. ומה שאני
אומרת זה רק לטובתך..."

אני:"אוקיי.... הלאה"

סיון:"תתרחקי כמה שיותר מאמיר הוא יביא לך רק צ-ר-ו-ת"

היא פשוט ירתה באוויר לכל הכיוונים אמרה תמשפט ושתקה!

אני:"סליחה?"

סיון:"אין אחת שתגיד לך ת'אמת יותר טוב ממני ומאחיך"

אני:"למה מה אתם כבר יודעים???"

סיון:"אליאב לא יודע כלום אבל אני יודעת שאתם ביחד אני מכירה אותך עדן זה ידוע!!!"

אני:"טוב טוב אה סיון בואי נשאיר את זה ככה במצב שלנו בסדר?"

חטפתי קריזה!

סיון:"איך שבאלך אבל תזכרי תמילים שלי... עם רותם זה דבש מה שהיה לך... מה שהולך
להיות לך עם אמיר ... זו רק ההתחלה"

בואנה אני נשבעת לכם אם זה לא היה על אמיר הייתי מקבלת את זה ממנה בתור איום.. היא
ממש הדגישה.. באותה זמן חשבתי שהיא מחרטטת אותי לטובת אחי.

אבל בהמשך תגלו מה היו כוונותיה.

עברה לה תקופה אני ואמיר המשכנו לצאת ביחד.. רק שהפעם זה נשאר בסתר מוחלט כי אליאב
ואמיר ניתקו קשר בגגלי.

אחי כבר שנא אותו כי היה קטע שם בחבר'ה והעניינים המשיכו רק לרדת לתחתית.

אהבנו.. אהבנו בטירוף שלנו, חודשים מדהימים.. אפילו אוראל הכירה מישהו רציני את חבר
של אמיר זוכרים לירוי ? ומדי פעם הם היו איתנו.

הפסקתי לצאת כבר עם כל הבנות...

הייתי נטו עם אמיר בלילות.... ואפחד לא הרגיש כלום... רק סיון ידעה ושמרה את זה
לעצמה.

לאט לאט החתונה של אליאב ושל סיוי התקרבה... וככה אני יותר התנתקתי מהעולם.

גם ההורים שלי היו אמורים לחזור בקרוב כמובן לתקופה.

בוקר אחד... די מסריח אפשר להגיד.. שאני מרגישה שהחורף מבצבץ מחלוני.... אני שומעת
אנשים למטה הרבה אנשים..

ירדתי למטה לבדוק מה כל המהומה........ שאלתי את אליאב: "מה כל הטררם הזה על הבוקר
תגיד?"

אליאב:"חמודההה רותםםם קיבללללל ת'שליש אנחנו הולכים להוציא אותוווו משם!!!!" הוא
היה נרגשששש...

הייתי בשוק מוחלטטטטטט... הלם אמיתיי... לא יכולתי לדבר.. מרוב שהייתי מנותקת
מהחיים אפילו את זה לא העיזו להגיד לי........ וממש ניפגעתי...

הסתובבתי וחזרתי למיטה... מהורהרת... מחשבות.. המוח שלי הסתבך וניכנסתי בתוך עצמי.

פשש.. את רותם לא ראיתי הרבה מאוד זמן.. וגם לא דיברנו בכלל בכלל מאז... ניתקנו קשר
לגמרי.. הייתי בטוחה שהוא שכח אותי ומחק אותי!

אחרי שעה של הסתבכויות קמתי התקלחתי התלבשתי ונסעתי לאוראל...

סיפרתי לה שרותם משתחרר וכל זה.. היא אמרה שהיא יודעת כי שמעה מאדיר.. פחדתי לחזור
הביתה בשעות הקרובות כדי לא להיתקל ברותם...... ידעתי שישר יבואו אלינו ויעשו ברדק.

לא תאמינו... אבל אפילו את אמיר סיננתי בטלפון.. ממש לא היה לי כוח לאפחדדד אפחד!

אחרי כמה זמן... חזרתי הבייתה.. ראיתי כבר את המכוניות בחוץ אז ידעתי... שהוא
פה....... האהוב שלי לשעבר פה.

צעדתי בצעדים קטנים לעבר הבית... כמו כלה שמתקדמת לעבר החופה... פתחתי את הדלת....
ובוםםםםםםםםםםםםםם הלבבבב דפקקקק פעםםםםםםם בחוזקה עם כל הכוח........

כולם היו בסלום והדלת מול הסלון... כולם הסתכלו עליי הפנו מבטים חיפשתי את רותם
בעיינים.. והנה... רותם.. עמד מולי הדבר הכי יפה שקיים זאת עובדה... משהו שלא משנה
מה יהיה לא ניתן לשנותו!

הייתי נבוכה... אבל התעששתי והתקדמתי לעברו הוא גם קם והתקדם אליי... נתתי לו
חיבוק... ונשיקה קטנה בלחי ואמרתי לו:"ברוך שובך"

הוא חייך אליי את החיוך הכובש והשטני שלו... חייכתי חזרה ואז אחי שבר ת'קרח...
"יאללה יאללה בואי שבי איתנו"

התיישבתי וסיון לא הפסיקה להסתכל עליי במבט של.. מפה זה מתחיל עדן.. זה קצת עצבן
אותי אבל לא נתתי לזה להשתלט עליי...

רותם סיפר חוויות מהכלא ... כולם צחקו .. כולם שמחו.. ההרכב הפעם היה מלא שרותם
היה.. כבר כלום לא היה חסר.

ואז קיבלתי טלפון... קמתי באמצע ויצאתי החוצה.. אחי הסתכל עליי במבט מאוד מסקרן
ומעניין.. זה היה אמיר בפון.

אמיר:"נו את חוגגת עם כל הקרקס?"

אני:"הלו הלו אמיר תרגיע ת'רוחות"

השיחה הסתיימה בניתוק.

לרגע.. שכחתי מי זה אמיר ולא רציתי אותו יותר.. כאילו ההרגשה חלפה לה
מתמיד....................................... כאילו לא הייתה אהבה.. שמעו זה היה
הדבר הכי מוזר שקרה לי !

הרגשתי שאני משקרת לכל העולם ואשתו.....

ניכנסתי הביתה.. עליתי לחדר והבנתי שאני חייבת לבחור בין משפחה לבין אהבה.

הרי אמיר כבר הפך לאויב בעייני אחי.. ומה אני עושה? הולכת איתו מאחורי הגב שלו.

יותר מאוחר נרגעו הרוחות רותם וכולם חתכו לבית שלהם...

אמיר התקקשר אליי כל היום ולא עניתי לו... לא ידעתי אם זה בגלל שרותם פה.. וזה
חירפן אותי.. או בגלל אליאב.. או בגלל שירד לי ממנו וואלה לא יודעת !!!!!!

נחתי קצת ואז נסעתי לעכו.. לאמיר.. בלי שום הודעה מוקדמת.

הלכתי לבית שלו.. ראיתי שלא היה שם אפחד אז פשוט ניכנסתי... קראתי אמיר.. ואפחד לא
ענה לי.. התקדמתי לכיוון החדר שלו... ולא תאמינו בחיים.. מה שאני ראיתי
שם...........