שכן כוסון..!!/ז

מהפרק הקודם: כבר לא היו לי כוחות לרקודד יותררר לא החזקתי את עצמי הייתי חייבת
להקיא!

הלכתי לשירותיםם וראיתי שם את מיטל ואת מתןן

שמתן מנסה להפשיט אותהההה....



מהיום: הייתי בשוקק , העפתי את מתן ממנה והיא כולה בכתה ורעדה חבקתי אותה חיבוקק
ענקק ומתן עמד והסתכל עלינו ניגש אלי רצה להגיד משו וצעקתי "עוףף מפה יחתכית
סוטה!!! איך אתה לא מתבייש?"

הוא לחשש.."סליחהה..,מיטלל לא התכוונתי שתדעי שאני באמת אוהב אותך!"

מיטל לא כ"כ הקשיבה לו היא הייתה שקועה בפחד שלה ממנו.

אחרי 10 דק' אליאור היה שם כועס מתמיד בא וראה שאני מקיאה הרים אותי מהשירותים ומשך
אותי לאוטו ואחרי לקח את מיטל שהיא בכלל הייתה מתה.





כל הנסיעה אף אחד לא הוציא הגה היה דממה אפילו שירים הוא לא שם. אני ישבתי מקידמה
לידו ומיטל נמרחה על המושב האחורי:/

הגענו לבניין שלנו ואמרתי "מאמי אני לא יכולה לחזור הביתה ככה ונראה לי שגם אחותךך
יש מצב אתה לוקח אותנו לאנשהו?"

בלי יותר מידי דיבורים הוא הוציא את הפלאפון התקשר לחבר שלו ואני ומיטל והוא נשארנו
לישון אצל חבר שלו

וכל הלילה אני ומיטל מקיאות.





בבוקר ...

קמנו בערך ב2 בהצהריים

כולי הייתי מסריחה , קמתי לפני מיטל הלכתי לכיוון הסלון ( לחבר שלו היה בית ריק )
וראיתי את תומר חבר שלו יושב ורואה טלוויזיה "איפההה אליאור?" שאלתי

"אמ.. נראלי שהוא בשירותים..ובוקר טוב גם לך"

"חחח בוקר טוב.. כואב לי הראשש כ"כ אז אל תתיחס .."

"היית צריכה לראות איך התנהגת אתמול, את זוכרת משהו בכלל?"

"כןן.., לצערי.. מה התנהגתי ממש כמו מטומטמת?"

"תאמת .. כן:/ השפלת את עצמך"

נפתחה הדלת של השירותים אליאור יצא ממנה ואמר לי

"בוקר טוב יאללה תעירי את מיטל אני אקח אותכן הביתה ותתקלחו ותאכלו משו"

חייכתי אליו ואמרתי " אני יכולה לדבר איתך שנייה במרפסת?"

"עדיף שלא"

כשהוא אמר את זה הרגשתי את הלב שלי מתפוצץ לאלף חלקים..:/

"מה .. למה?" אמרתי בשוק

"ככה שיר! ככה את הבטחת לי משו ועשתי בדיוק ההפך!"

"אני רק רוצה לדבר איתך , בבקשה"

"לא! אני מעדיף שנשמור על ספייס בזמן הקרוב"

"מהה?" והדמעות חנקו את גרוני

"מה שמעת"

"אתה ממש אכזרי..." זהו כבר התחלתי לבכות

"לאא שירר לאאאאא " הוא צעק

"לא אני האכזרי מבנינו את אתמול שתית ועשית שטויות ונמרחת על בנים והתנהגת כמו
שרמוטה!!!! וביקשתי ממך בלי שטויות נכון?""

מיטל התעוררה מהצעקות קמה מופתעת.

לא עניתי לו נעלבתי מאוד מזה שהוא קרא לי שרמוטה ובכיתי כ"ככ.. כמו שלא בכיתי בחיים

ואמרתי "אני אוהבת אותך.."

הוא הסתכל עלי , והסתכל על מיטל ואמר "הנה היא קמה אפשר ללכת?"



הגעתי הביתה עליתי למקלחתת והתקלחתי במשך שעותתת

לא רציתי לצאת מהמקלחת כל הראש שלי היה מלא מחשובת.. רק חושבת עליו על כמהה שטעיתי
וכמה שהוא חשוב לי.

יצאתי מהמקלחת והתחברתי לאיסיקיו

האוואי שלי היה עוד מאתמול" שבת שלום אנשיםם:]

אליאורר נסיךך שלי אני אוהבת אותך



ביוושש עםם מיטיי כפרה"

לא רציתי לשנות! רציתי שהוא יקרא תתאוואי ויראה שרשום שאני אוהבת אותו! שאכפת לי
שהוא חשוב לי..:/

שלחתי לו הודעה... שירוש: ?

אליאורי הנסיך בסטטוס: כמה את יכולה לפגוע בי ? כמה?

כאב לי מאוד לראות תאוואי שלו... כ"כ רציתי שהוא יענה ישבתי מול מחשב בציפיה לראות
אותו מקליד או עונה לי והנה הוא ענה סופסוף

אליאורי הנסיך שלי:מה את רוצה?

שירוש: בוא אלי בבקשה , אני רוצה לדבר איתך

אליאורי הנסיך שלי : באמת שעדיף שלא

שירוש: בבקשה זה תהיה הפעם האחרונה שאני אבקש ממך משו , ואחרי זה אני אכבד כל החלטה
שלך.

אליאורי הנסיך שלי: טוב , תוך 10 דק' אני אצלך.

שירוש: ביי.



כעבור בדיוק 10 דקות הוא התצייב נכנס אלי לחדר התיישב על המיטה מתעלם ממני לגמרי
מחפש עם העיינים אתהשלט של הטלוויזיה , אני מסתכלת עליו רואה כמו הוא חתיך.

הוא מצא את השלט הדליק את הטלוויזיה והתחיל לצפות.

באתי מול הטלוויזיה והסתרתי לו , לקחתי את השלט וסגרתי את הטלוויזיה.

התיישבתי לידו ואמרתי " מה נהיה מאיתנו , אני אוהבת אותך."

"דיי , דיי שירר אני לא יכול לשמוע יותר תשקרים שיוצאים לך מהפה" הוא צעק.

"מאמי זה לא שקרים אני באמת אוהבת אותך ומצטערת על הכל" אמרתי ובאת לעברו

הוא התרחק ממני ואמר " שיר את אפילו לא יכולה להבין כמה נפגעתי ממך אני כ"כ אוהב
אותךך שאני לא יכול להיפגע ככה שוב להישבר כל פעם בגללך! ,ואת יודעת מה שהכי מעצבןן
אותי שחברים שלי הביאו איתם תפרחות האלו כמו שאת קוראת להם ואפיילווו שלוםם נשיקה
בלחיי , להתסכל עליהן לא הסתכלתייי!!! " הוא צעק את זה והתחילו לרדת לו דמעות

"ואת יודעתת למה???" הוא שאלל

"למה?" שאלתי בשקט מפחדת לשמוע את התשובה

"כי את ביקשת ממני ואני רציתי לעמוד במילה שלך , בבקשה שלך , כי אני כיבדתי אותך ,
אהבתי אותך"

לא היה לי מה להגיד הסתכלתי עליו כולו כועס ועצבניי בוכהה וצועקק משתולל , כמו
שבחיים לא ראיתי אותו , אף ריב שלנו לא היה ככה מעולם!

הוא קם מהמיטה לקח את הג'קט שלו ובא ללכת , קמתי אחריו נעמדתי מולו הסתכלתי לו
בעיינים ואמרתי " סליחה " הוא הסתכל לי בעיינים התקרבנו התנשקנו בכזה להטט ותשוקהה
נפלנו על המיטה הורדתי לו את הגקט הוא ליטף אותיי ונישק בתשוקה ולא הפסיק , התהפכנו
נהייתי מעליו הוא קם העיף אותי ממנו לקח את הגקט שלו ואמר " ניסתי לראות מה אני
ארגיש בנשיקה שלנו ומצטער לא הרגשתי כלום"

והלך.

בכיתיי כמו שלא בכיתי כ"כ צבט לי מה שהוא אמר לי כ"כ התאכזבתי לשמוע את זה לא רציתי
לצאת מהבית לא רציתי לראות אותו בחיים נפגעתי , הוא החזיר לי רק שהוא עשה את זה
הרבה יותר כואב.

מיטל התקשרה אלי פולל ולא עניתי לה אפילו ראיתי שיחה אחת ממנו וסיננתי לא רציתי
לצאת מהחדר הרגשתי מושפלת.





למוחרת בבוקר תחילת שבוע חדש אווירה חדשה קמתי בחוסר מצב רוח התארגנתי לבצפר באילוץ
רב מכריחה את עצמי ללכת ומשככנעת את עצמי שיהיה כייף:]]

רק שלא היה ככה , הגעתי לבצפר באיחור וראיתי את אליאור בשער מחכה למישהו

חייכתי אליו בנימוס ואמרתי שלום הוא הסתכל עלי בחצי עין בחן אותי במבטו חייך חזרה
ואמר " אני צריך לדבר איתך"

"בהפסקה!" אמרתי

נכנסתי לשיעור התיישבתי ליד מיטל המורה צעקה עלי מזה ההאיחור הזה ואמרתי שהייתי
ברופא.

המשכנו בשיעור מיטל הוציאה דף ורשמה "יזונהה למה לא ענית לי אתמול , את לא מבינה
איזה סיפורר היה עם מתן ואליאור!"

"מה היה?:O"



המשךך בפרק הבאהה מואההההה