רק לך ידידי... רק שלך...

זוכר שחיבקת אותי? הדמעה שירדה לי הייתה מאהבה... זוכר שנשקתי לך? חייכת אלי באהבה... זוכר שבקיץ יצאנו למסע ולהכנו לאיבוד? קיוויתי שלעולם לא נחזור הביתה... זוכר שבחורף נרדמנו במיטתך וראשי רכון על כתפך? שמחת להתעורר ולגלות שזה לא היה חלום...


זוכר את אלה שויתרתי עליהם למענך? אני לא... לא ראיתי איש מלבדך... זוכר את אלה שויתרת עליהן למעני? אני כן.. כל אחת ואחת שלא רצית כי לבך היה שלי.. זוכר את אלה שהפרידו ביניינו? הם כבר שכחו אותנו... זוכר את אלה שהיינו איתם במחשבה אחד על השניה? הם כבר יצאו מחיינו..


זוכר שאמרת שאתה אוהב אותי? הייתי כבר רחוקה.. לא הייתה לי ברירה.. ניסיתי להגן עליך יקירי... על נפשך האדירה לה אסגוד כאלוהים..


אהבה בת שנים רבות.. כתריסר ורדים שכל אחד מהם משיח פורח ונובל... קראו לזה אהבת ילדות.. ואז הפכנו לנער ונערה אמרו זו אהבת נעורים... בגרנו ונהיינו גבר ואישה.. כעת איך יכנו זאת? משולש אהבה.. אני אתה והגורל...


אהבתי שלך ידידי.. רק לך.. רק שלך... אהבתי שלך לנצח... גם אם יעברו שנים.. אם נפגש בחיים אחרים... אם נגיע לגן העדן.. אהבתי שלך לנצח.. רק לך ידידי... רק לך...