אני תוהה לי

אם יהיו לך זכרונות ממני יום אחד.. הרי עברנו כל כך הרבה ביחד...


אני תוהה לי אם מחשבותיך עלי יהיו טובות או רעות, שלי מבולבלות כל כך...


האם יהיו לך זכרונות מהקול שלי, או מהריח.. הרי הרחת אותי הרבה והכרחת אותי לשיר..


חשבתי שאוהב אותך לנצח- כי זו אכן הייתה אהבה אמיתית


רק איתך מחלתי על הכול..וגם על כבודי העצמי...והייתה בי שלמות תמיד...


רק איתך בינתיים, כי האהבה שלי הייתה איתך- נתתי אותה לך בעיניים עצומות


 


התבדיתי בדבר אחד- האהבה לא עזבה איתך, האהבה נשארה איתי


האהבה שלי עזבה אותך- מדהים כמה אהבה שלי הייתה לך- ואיך וויתרת עליה בקלות


 


כמה טיפשי מצידך...


 


אז אני תוהה לי


אם יום אחד תכה בך ההבנה של כל מה שהפסדת כשברחת ממני בכזה מורך לב


אז אני לא הכרחתי אותך והנחתי לך ואני לא שם, ובטח כבר גילית שזה לא אני הסיוט, הסיוט הוא ההתמודדות שלך עם עצמך- לא איתי. אני רק נגעתי שם- אבל השלכת את הכול עליי


ההתמודדות לא תניח לך...אני הלכתי ולא רוצה יותר לשוב. היה זמן שרציתי- אבל ראיתי איזה דבר מגעיל נהיה ממך- והחזרתי לעצמי את כל הרגש ששלחתי אליך.


עם כל החוויות שלך, וכל הדברים שנפתחו והחיים החדשים


הפסדת


כמה טיפשי מצידך


אז אני תוהה לי..


אם יום אחד יכו בך ההבנה והחרטה