לדוד 3

אני אישית, לא יודעת איך אתה מרגיש כלפיי.


אבל אני יודעת מה אני מרגישה!


ברגע זה, אני מרגישה כעס, כאב, אכזבה ושנאה.


ביום רביעי- הרגשתי כל כך טוב עם עצמי ואיתך ואנחנו כל כך התאמנו כמו שבחיים לא הרגשנו.


נתת לי להיות המלכה ואמרתי לך שאני מחכה לצלצול רק שלך.


אמרת לי שאני לוקחת סיכון, אתה תפגע בי, אבל יש לי בך אמון.


טוב לי איתך ועכשיו אני רוצה להיות רק איתך.


כמו שתמיד רציתי שתישן אצלי במיטה וזה לא ירגע עד שזה לא יקרה.


למה לא צלצלת?


למה שוב הכאבת?


הבטחת שתצלצל! אני לא מבינה, מה יש לך?


אמרתי לך שאם אתה לא רוצה אז רק תגיד...


ולא אמרת כלום, להפך, אתה רוצה [ככה אמרת]


גרמת לי להיות כמו טיפשה להרגיש שוב עצובה וזה לא מה שאני רוצה.


אבל אם זה יגרום לי להיות איתך אז אני ממשיכה איתך...


לחכות לך, לשמוע רק אותך, לצלצל רק אליך, להיות רק איתך ושוב...


דוד, אני שונאת שמבריזים לי ובמיוחד כשפוגעים בי!


אתה עשית את שניהם אבל אני אוותר...


תחזור אליי אהוב שלי...