אחרי שנה הכל השתנה חוץ ממני

היי.. קוראים לי ענבל כתבתי לאתר הזה לפני שנה בדיוק. שנה זה המון זמן שעובר מהר שנותן למחשבות למלאות אותך ולרגשות להציף אותך מכל זיכרון קטן שעולה. כמה שתנסי לא תצליחי למנוע את הכאב הוא שם בתוכך, לפעמים נדמה שאפילו לא בא לך לעצור אותו.


הוא עזב אותי כי הוא רצה ל"עשות אהבה" ואני לא, הוא עזב הוא גדול ואני לא או שאולי אני כן הוא עזב כי חשב עליי משו אחר לגמרי ואני עליו משו שונה לחלוטין. כמה ניסיתי להחדיק לנסות לשכנע את עצמי שהוא בסדר שהוא המאמי שלי ושאני מתה עליו, הדחקה, ניסיתי להסתיר את מה שאני יודעת, שהוא בן זונה..


שנה בדיוק גורמת לך להסתכל מחדש על כל מה שהיה , את זוכרת כל פרט כל נשיקה כל נגיעה את בוחנת מחדש את הסיטואציה מאלף כיוונים אבל אף פעם לא מהכיוון הנכון, את חונקת עוד בכי מסתירה עוד דמעה כשאת הולכת בשביל ההוא ונזכרת מבהכל מחדש וחושבת שכל זה היה לפני שנה, אני מסבכת את עצמך בים של דימניות מנסה לא לטפח אשליות אבל בסוף זה מה שאת עושה, את שואלת את עצמך מתי זה יגמר? הוא מתקשר ונעלם חוזר אלייך עד שהצלחת לכמה זמן לשכוח אותו רק בשביל להזכיר לך שהוא עוד קיים, קצת בוכה מתפרקת אולי אפילו מעשנת , כל העשן שמולך מזכיר לך את החיים הלא מובנים האלה וכמה המחשבות מעורפלות עכשיו את קמה שוטפת פנים נשבעת לעצמך שאת מתחילה במסע שכיחה מסתירה את התמונות ואת כל המזכרות כמה שאפשר ומנסה לא לחשוב עליו בדקה הבאה.


הוא בן 20 עוד מעט ואני בת 16 הבדל של 4 שנים הוא החבר הכי טוב של בן דוד שלי והוא לא יודע על זה בכלל, שנה עברה והוא בשבילי הכל גם הנשיקה הראשונה הליטוף הראשון בגב זה היה לפני שנה כשהוא אמר לי ביי הביא לי נשיקה על הלחי ואמר לי " היי אבל תהיהי בקשר.."


ענבל  אייסיקיו 326686087