לדוד

הינה אני שוב כותבת לך, כי אני לא יכולה לנשום ואני לא מצליחה לישון.


הינה אני שוב מתפרקת לחתיכות.


מנסה להחזיר את הדמעות אבל מרוב שהן רבות אני לא מצליחה.


מעמיד אותי בפינה ואני מחכה.


הינה אני שוב, אני לא יכולה לנשום, אני לא מצליחה לישון.


הינה אני שוב מתפרקת לחתיכות.


ואתה, אתה לא רואה את הדמעות שכבר נפלו, שכבר נבלו.


למה? למה לא? קרעת אותי, שברת אותי, ניפצת אותי...


הינה אני שוב בוכה, אני לא יכולה לנשום, אני לא מצליחה לישון.


הינה אני שוב מתפרקת לחתיכות.


אין לי מה לומר לך, רק שאני אוהבת אותך.


זה כבר לא תלוי בי, אלה בך.


כאב זה רק עיניין של זמן [כך אומרים]


תגיד לי למה... למה אני שוב מאמינה לך...


לחכות למחר... הסיבה לכל הפחדים...


אני רק רוצה שתדע שאני מפחדת לשחרר אותך...


הינה אני שוב בוכה, אני לא יכולה לנשום, אני לא מצליחה לישון.


הינה אני שוב מתפרקת לחתיכות