רק תיכנסו!!! תשקיעו שתי שניות!!! אפילו אל תגיבו אם לא בא לכם...רק תקראו!-עדי.

מתבוננת בתמונות המשותפות שלנו, שלי ושלך, איך ידייך אוחזות בידיי, איך ליבי שלך, איך עינייך צוחקות, והחיוכך כובש אותי מחדש, עיניים מאוהבות, ומילות אהבה שרק לך אלחש.



איך אותן עיניים, שכעת יורדות מהן רק דמעות, אותן עיניים, שאותך עדיין רוצות, שלמבטך זקוקות. אותן שפתיים, שלנשיקות שלך מתגעגעות, אותן ידיים, שבמגע גופך על עורי חושקות, אותך מחשבות, זיכרונות, שבגופי מעבירות צמרמורות.



אותו הלב, שרק אותך אוהב, ואותו הראש, שרק עלייך חושב, ואותו הגוף שמגעגועים אלייך כה כואב, ואותה אהבה שנותנת תחושה של צביטה-וזה כה צורב.



ואין מה לעשות, כי אתה כבר לא איתי, ולעולם לא תהיה, אולי ביום מותי. ששוב נתאחד, ושוב נאהב, ושוב לא אתבודד, ואהיה איתך-בלבד.



אם לא הייתי מבטיחה, הייתי מתאבדת. רק כדי להיות איתך, כי עודני אוהבת. אך ביקשת, שבמיטת בית החולים שכבת, ואותי השבעת, ומעיניי דמעות ניגבת, ואחרי שעה נפטרת.



אני נשבעתי, לך הבטחתי, שאשאר בחיים. אמרת שזו מתנה, אך בלעדייך, מהם שווים?!. זקוקה לך פה, לידי, לצידי, לא יכולה לחיות עם העובדה שאתה רק בחלומותיי, בליבי.

כי אותך לעולם לא אשכח, וחיי מלאים כאב, אז מה זה שווה?! לעולם לא אוכל שוב להתאהב. השארת בליבי חור כה עמוק, שאותו אף אחד, אבל אף אחד, לא יוכל למחוק.



אוהבת אותך...