לך.. אתה.. זה רק.. אתה

כואב לי.. ואני רוצה שתדע כמה


 


בהתחלה פחדתי לקפוץ לתהום שלך אל הבטחת לי שאני לא אפול, הבטחת שאתה תאחוז בי סמכתי עלייך אבל בסוף עזבת אותי.. ונפלתי.. נפלתי חזק.. ואני מלאה בפצעים... ואין לי דרך לעלות חזרה.. אני קבולה בתוך התהום שלך.. ואני רק מחכה.. מחכה שמישהו יקפוץ לתהום הזאת וירפא לי את הפצעים ויגרום לי לעלות למעלה.. כך שהוא יחזיק אותי בתוך התהום שלו.. ולא יעזוב אותי לעולם.. ואולי אפילו אזכה יום אחד להחזיק אותך.. בתהום שלי... ואז אעזוב כשתהיה כל כך גבוה שזה כל כך יכאב.. שאף אחת לא תוכל לרפא את מכאובייך..


כן אני סובלת בגללך.. כי פחדתי לאהוב ואתה הבטחת לי שלא יכאב לי לעולם.. אני סמכתי עלייך.. חשבתי שאני מוגנת איתך.. אבל בעצם מה שהייתי צריכה... זה.. הגנה מפנייך.. אני עכשיו מאוהבת.. ואתה לא פה.. אתה לא מקיים את ההבטחה שלך.. וכן אני רוצה לנקום בך.. זאת הרגשה מוזרה.. אני רוצה שתרגיש.. אני רוצה שתדע.. כמה כואבת הנפילה.. וחבל שהדבר היחיד שמרכך אותה.. זה הדבר היחיד שנותר ממך.. הזכרונות שלך..


 


למי שלא הבין...


אף פעם לא נתתי לעצמי להתאהב.. כי ידעתי את הגודל של הכאב שנלווה לאהבה הזאת.. כולם אמרו שזה כואב.. כל כך כואב שזה מוריד דמעות.. לא ידעתי כמה זה כואב לאהוב.. אבל בסוף איכשהו הגיע הבחור המושלם הזה.. איכשהו הוא נכנס לי לחיים והבטיח לי אחלה הבטחות.. ואני שהייתי כל כך מתוסכלת מחוסר האהבה נתתי לו למלא אותי בחלומות.. וכן.. הוא הגשים את רובם.. למדתי את ההרגשה לאהוב.. למדתי את ההרגשה להרגיש נאהבת.. חשבתי שזה לעולם לא יגמר.. כי זה בעצם הקסם של אהבה הראשונה.. ה-אי יכולת שלנו לתפוס שהיא מסוגלת להיגמר.. אבל כן היא נגמרה.. ואותו בחור מקסים גמר אותה.. אני יודעת שהוא אהב.. כן אני יודעת טוב מאד..  אבל הוא עזב אותי.. "שחרר אותי לחופשי" ועכשיו אני כואבת.. כל כך כואבת.. טוב אולי הבנתי מהי אהבה אבל הבנתי גם את הכאב הזה שכולם דיברו עליו.. ועכשיו אני כל כך מחכה שהוא יסבול.. שהוא יסבול ממני.. כן.. גם זה איזשהו קסם אכזר של אהבה.. הנקמה הנלווית.. הלוואי שהוא יסבול.. כי אתם יודעים מה הכי כואב? העובדה שלו.. זה לא כואב בכלל..