הקיץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץ-פרק 26

הצצתי בחלון במשך כמה דקות ואז ראיתי אותו,הדור כולו מחזיק בידו שקית ענקית פוסע
בתוך השביל אל ביתי,הלב שלי איים לפרוץ מהחולצה וכבר חיכיתי לראות אותו............

המשך:

פתחתי לאדיר את הדלת ונפלתי לחיבוק האוהב שלו."מאמי שלי".קראתי ונישקתי אותו חושבת
איך חלפה לה חצי שנה בכזאת מהירות."בוא".קראתי והלכתי אל חדרי כשאדיר אחריי.על
המיטה היו מונחים הבלונים הלבנים,ועל השולחן היו מונחות המתנות."מזל טוב לנו".אמרתי
ואדיר נשק לי."עשיתי לך את חמשת החושים".חייכתי בביישנות והתיישבתי לצידו מביטה
בעיניו ובוחנת את תגובותיו.אדיר קרא בשקיקה את הפתקים שחיברתי לכל מתנה,בנתיים רצתי
למקרר והוצאתי את עוגת הבסקוויטים שהשתייכה לחוש הטעם-הראתי לאדיר,הוא נישק
אותי,אמר תודה על כל המתנות וחשף את המתנה שלו.זה היה שעון קיר מרהיב ביופיו,עם
ברכה ארוכה ומרגשת שחרוטה עליו בלייזר,ושלוש תמונות שלנו מהתקופה שהיינו חודשיים
ביחד.השעון כל כך ריגש אותי ובמיוחד שהיה חרוט עליו:"למלאך שלי".קפצתי לחיבוקו של
אדיר והעפתי את כל הדברים מהמיטה מפנה מקום רק אליו ואליי.

דיברנו על כמה מהר עבר הזמן,על החצי שנה שחלפה,על האהבה שלנו ועל מה יהיה הלאה."אני
אוהבת אותך".אמרתי לו."גם אני אוהב אותך".ענה לי ונשק על שפתיי."עוד".הפצרתי בו
והוא קירב בחזרה את שפתיו לשלי.ידיו חיפשו את ראשי והצמידו אותי לראשו,שפתיו פיסקו
את שפתיי ועטפו אותי בנשיקה.נשכבתי על המיטה עוזרת לו להישען עליי,אדיר נשכב עליי
מנשק את כל גופי ועד מהרה מפשיל מעליי את חולצתי,נותרתי חשופה מולו,הוא נישק אותי
בחזה,בצוואר וסחט ממני קריאות עונג צרוף.התמכרתי לשפתיו הבוערות ולא יכולתי להפסיק
לנשק אותו,נשכבתי עליו והורדתי ממנו את בגדיו,הוא נשאר עירום לגמרי מולי והמראה שלו
שוכב מולי כך גירה אותי עוד יותר,הוא היה שלי ורק שלי,ניגשתי לעבודה,מנשקת אותו בכל
הגוף,משתדלת לעשות לו טוב,משתדלת שיהנה,הוא ליטף את גופי העירום למחצה ועיניו היו
ספק פקוחות ספק סגורות במין מבט מגרה שכזה,לא יכולתי להפסיק להביט בעיניו-עד
שנרגענו שנינו...

הלכנו לאכול ביחד,צוחקים ומספרים על החוויות האחרונות שלנו עם העולם,כשסיימנו לאכול
אדיר השמיע שירים במחשב שלי,וסחף אותי לסלואו צמוד כשפתיו צמודות גם הן לשלי."איזה
מזל שיש לי אותך".אמרתי ואדיר חייך

ראינו ביחד טלוויזיה,התחבקנו,התנשקנו וצחקנו כאילו אין מחר,הייתה לנו שמחה כזאת
שאנחנו ביחד-ולא לחוד כי שנינו ידענו שאנחנו זה מלמעלה וזה לא ייגמר לעולם,לא אהבה
כמו שלנו,לא הרוך והאכפתיות הבלתי פוסקת של שתי נשמות תאומות שצריכות לנווט ביחד
בעולם הזה וגם בעולם הבא,היינו כגוף אחד,אדיר השלים אותי ואני השלמתי אותו,הוא איזן
אותי כשאיבדתי את השליטה ואני הרגעתי אותו כשנטרפה דעתו-ככה היינו זוג שדואג אחד
לשני,מטורפים אחד על השנייה גם בריבים,גם בדמעות,גם בחיוכים וגם בשמחות...

אדיר נסע בערב,ליוויתי אותו לדלת,התנשקנו,חייכנו והרגשתי שאני לא יכולה לתת לו
ללכת,הוא היה חלק ממני וכשנסע לביתו בכל סיום של פגישה הרגשתי שחלק ממני אובד,שחלק
ממני הולך איתו,זה היה קשה מנשוא לדעת שהפגישה צריכה להסתיים,אבל היה קל כשידענו
שיהיו עוד הרבה פגישות משמחות כאלה...