החיים שאחרי המוות*B*o*B*a

תמיד חשבתי שאחרי המוות אין חיים,

אבל אחרי המוות שאני מתתי,הבנתי שכולם טועים.

כי גם אחרי המוות שאני מתתי,התחלתי לחיות שוב,

גם אם זה היה נורא קשה,נורא כאוב.

התעוררתי לי שם בשמים,

ראיתי דמעות של אנשים,נשפכות כמו מים.

שאלתי את אחד המלאכים

למה כולם בוכים.

והוא ענה לי תשובה שכזאת:

"בגללך ילדה קטנה,כולם צריכים לבכות."

שאלתי למה

והוא לא רצה להסביר לי מה איך וכמה.

רק אחר כך שהסתכלתי מקרוב,

ראיתי את אהובי,שוכב לצידי,כולו מדם רטוב.

"הוא מת בגללי?" רציתי לדעת

הוא סיפר לי מה קרה,וחשבתי שאני טובעת.

כמה אהבה יכולה להיות בבן אדם אחד,

זה היה משהו רגיל,משהו מיוחד.

"הוא נטל חייו בכפו כי ידע שלא תוכלו להיות יחדיו."

ישבתי וחשבתי,מה אני עושה עכשיו.

רציתי שיפסיק לסבול בגללי לתת לו קצת שקט נפשי,

עכשיו בגללי הוא עשה מעשה כל כך טיפשי..

ישבתי ובכיתי שעות על רוע הגזרה,

על המעשה הנורא שקרה.

"רק רציתי שיהיה מאושר,שידע שמחה בלעדיי,

רציתי לצאת מחייו,ולשכוח גם מהחיים שלי,זה הכל,בחיי!"

"יש לי הפתעה בשבילך" לחש המלאך.

הוא הביא את אהובי אליי וסיפר לי שבשביל זה עולמות הוא הפך.

"תודה מלאך שנתת לנו להיות מאושרים"

"שטויות" הוא אמר "העיקר שתלמדו לחיות את החיים אחרי המוות ואת המוות אחרי החיים"