אהבה במרחק עצום...

אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל..הסיפור הזה כל כך מאחורי...עכשיו שאני עוד מעט
בת 16 ..והאהבה הזאת כל כך סיפור עבר בשבילי אני חוזרת לזה שוב..אם אתם שואלים
למה.,זה בגלל שאולי זו הייתה האהבה הראשונה והשקרית שלי..למה שקרית..כי אפעם לא
פגשתי את הבנאדם שאני אוהבת מאחורי המסך וכל הדברים שאנחנו כותבים ..,והכל בגלל דבר
אחד הפחד שיש בי...אני מפסידה כל כך הרבה בחיים בגלל הביישנות שבי.,אני באמת כבר לא
יודעת מה לעשות עם עצמי.

בהתחלה זה בכלל לא היה הכיוון שלי אליו ,אני רק עשיתי לחברה שלי טובה וביררתי כמה
דברים שהוא פשוט יודע.

אבל באיזשהו שלב פשוט ניקסמתי ממנו ופשוט התאהבתי..שלחתי לו תמונות וכנ"ל
הוא...והוא בכלל לפני שהוא שלח תמונות הרגשתי שאני מתאהבת...כל כך סבלתי מאהבה
הזאת.לא רק שהוא אמר לחברה שלי שאין לו חברה בזמן שאני הייתי החברה שלו אלא הוא
בכלל לא טרח להגיד לי פעם אחת אני אוהב אותך..,תמיד שלחתי לו מכתבים ומתנות ואני
אפעם לא קיבלתי תודה או מכתב בחזרה.

אני באמת לא יודעת למה זה ככה היה...!

באותו רגע שנודע לי שהוא בגד בי,אם אפשר לומר ככה פשוט כעסתי..,פרצתי מבכי ,כי באמת
האהבתי אותו וברגע שאתה אוהב מישהו והוא ככה בוגד בך ,והוא ידע כמה אהבתי אותו.

איך אפשר להכאיב לבנאדם?לא משנה באיזה צורה..להכאיב למישהו שאתה הרי יודע שהוא אוהב
אותך אז למה? למה לעזעזאל ?!

אנחנו בני אדם...הייתי מעדיפה שהוא היה בא ואומר לי זה לא ילך בינו.,אני לא מרגיש
את אותו הדבר.

נעזוב לשניה את הקטע שבו לא נפגשנו אפעם אבל דיברנו הרבה בטלפון שלחנו הודעות,וכו'
באיזשהו שלב הוא ניפרד ממני ואח"כ הוא חזר אליי..הסיפור הזה כל כך רחוק ממני וחסר
משמעות בעיניי ,אבל מאז מאותו יום שניפרדתי ממנו לא התאהבתי באף בחור לא
נידלקתי..ואם כבר מדברים עוד לא התאהבתי באמת.

אני עוד זוכרת את היום שבו רציתי כל כך שהוא יציע לי חברות וזה קרה ואני הייתי
בעננים..אבל אני זוכרת את היום שבו זה גם ניגמר.