דברים שהייתי רוצה להגיד לך!

היי לך!


אתה יודע, אתה בן אדם מיוחד. במובנים רבים.. הייתה מיוחד עבורי בכל אופן, זהו שאני כותבת לך את המכתב הזה , מכתב שלעולם לא תקבל או תקרא כי פשוט לא יהיה לי אומץ לתת לך אותו .


אני לא מבינה הרבה דברים , איך פיתאום הפסקתה לאהוב אותי , אני הרגשתי שמשהו לא בסדר מתי שהפסקתה להגיד לי כל דקה "אני אוהב אותך" שלושה מילים פשוטות שאומרות הכל.


אין לך מוסג אפילו למה גרמתה לי שניפרדנו, הרגשתי שנעצתה לי סכין בלב והשארתה אותו שם, זה כואב כל כך עד שאתה לא מסוגל לדמיין לעצמיך עד כמה.


כל פעם שאני רואה אותך  בא לי רק לחבק אותך ולהגיד לך כמה אני התגעגעתי, אך אני מחזיקה את עצמי , אבל אני לא מורידה ממך עיניים, כל תנועה, כל מבט שלך אני קולטת.


אפילו שאני רושמת כרגע  שורות אלו עוד יש לי בראש את המחשבה  שבסוף  שתינו נישב וניקרא את המכתב הזה וניצחק על זה, " זה לא יקרה..." המוח אומר, אך ללב יש רצונות משלו


אני יודעת שאני צריכה  לשכוח , אבל אני לא מצליחה, אתה נירא כבן אדם הכי מרושע.. שאני ניזכרת במבט  שלך בעיניים מתי שניפרדנו.. מבט קר.. ומרוחק..


אבל שאני רואה אותך שוב ליבי מתמלאה שימחה ועושר וצועק " הינה הוא.." הינה הוא.."


תמיד חשבתי  שזה  משהו אמיתי שאני ואתה זה משהו מיוחד .. במיוחד אחריי כל משעברנו בכל השנה הזאת.  אבל אתה פשוא שכחתה מהכל... השתנתה.. ועזבתה אותי.. ופגעתה בי


במאיוש שלך.. שכל כך אהבתה פעם.. אתה יודע תמיד ריחמתי על האנשים  האלה שאהובם נוטש אותם והם בכל זאת ממשיכים לאהוב אותו.. ועכשיו אתה הפכתה אותי  לכזאת.


ניסיתי לגרום לך לקנא  אך לא נירא לי הצליח ,  אוף אני פשוט נואשת.


טוב רק שתידע אני באמת אוהבת אותך הכי שבעולם.. ואף פעם אף אחת לא תואהב אותך


כמו שאני ואהבת אותך.... למרות שכל כך פגעתה בי.. אני המשיך לאהוב אותך לנצח!


 


שיהיו לך חיים ניפלאים כי לי לא יהיו אחרי שאתה הרסתה אותם.