סתם זיון.

הייתי בת 15 וחצי בכיתה י'..

ופגשתי בתקופה הזאת אחד ששיחק בקבוצת הכדורסל שאחי הגדול שיחק בעבר..

והוא היה בן 19-20..

ונפגשנו, דיברנו ולאחר מכן, יצאנו לכמה פגישות מקסימות שאני לא אשכח אותן בחיים..

הוא אמר לי בהתחלה שהוא מתחיל לחבב אותי והוא לא רוצה לאבד את התחושה הזאת והוא
מקווה שזה הדדי..

אבל לא רציתי לצאת איתו בגלל הפרשי הגילאים בינינו. זה היה יותר מדי בשבילי.

הדרישות שלהם היו בשמיים! לא יכלתי להיות איתו..

לאחר חודש, פגישות, דייטים, יציאות.. הוא התחיל להתאהב בי. או לפחות זה מה שהוא אמר
לי.

"אני אוהב אותך, את מבינה?, בחיים לא הרגשתי ככה כלפי מישהי".

אחרי המשפט הזה הוא צימרר אותי, התחילו להיות לי פרפרים בבטן כל פעם שראיתי אותו..
הוא רצה שנהיה ביחד. הבטחתי לו שאחשוב על זה ואתן לו תשובה תוך כמה ימים..

חשבתי על זה כל השבוע! לא ישנתי בלילות, תחשבו כמה המשפט הזה שהוא אמר לי ריגש
אותי..

אחרי שהשתכנעתי לגמרי שאני אוהבת אותו לפי הפרפרים, הצמררות והפעימות שלי ההתרגשות
שאני רואה אותו!

אמרתי לו:"אני אוהבת אותך"..

היינו ביחד כמעט שנה. הייתי מאוהבת לגמרי בו, אבל הייתה בעיה.

הוא רצה לשכב איתי ולא רציתי לשכב איתו בגיל הזה..הוא נהיה אדיש ולא אמר כלום.

יום אחד הגעתי אליו ומישהי חצי ערומה פתחה לי את הדלת. כולה מחויכת ושמחה והיא שאלה
אותי:

"מה את צריכה?"

ואז שמעתי את הקול שלו צועק:" שיר מאמי מי בא?"

רצתי לחדר שלו לבדוק מה הולך שם וקיבלתי סטירה.

ראיתי אותו, חצי ערום במיטה.. ועשיתי 1+1 וקיבלתי את התוצאה.

והוא אמר לי:

"מה חשבת? שאני אחכה עד שתשכבי איתי?"

רצתי משם בוכה..אבל הוא לא הלך אחריי לא קיבלתי טלפונים ממנו..

אחרי שבועיים שלא דיברנו, הוא לא צלצל לא התעניין אפילו.

ובסוף השבועיים האלו ראיתי אותו ואת שיר אותה בחורה שהייתה אצלו חצי ערומה מתמזמזים
להם בספסל.

ובכיתי, שבזבזתי את השנה המזוייפת הזאת עליו.. הכל היה מזויף, הוא רק חיפש מישהי
להזדיין איתו.

מאז אני לא בוטחת בגברים..

אני כבר בת 17 וחצי בי'ב ולא אהבתי מישהו יותר ממנו.. יותר מהשמוק הזה.