עוצמה של אהבה- חלק 2/ נטלי

הרגשתי את הכל נופל סביבי... מפעם לפעם מצבי מחמיר.

מה גאיה עושה בשביל למשוך אותו? מקיימת יחסי מין בשביל להבטי את הקרקע שלה איתו?!
טוב נו.. אני לא נשמה טהורה .. אני עם אח שלו בשביל להתקרב אליו אין גבול לכמה שאני
חרא!!! אבל העדפתי לא להאשים או לרחם על עצמי ולעשות משהו בעניין! אז החלטתי להעלות
שלב ולא משנה מה! זה היה יום שבת.. שכבתי במיטה, שמעתי מוזיקה, לא יכלתי לחשוב על
דבר אחר חוץ ממנו מאור! לא יכלתי להוריד את העיניים מהתמונה שלו לא יכלתי להפסיק
לחשוב על המבט שלו על הקול שלו ובכלל - עליו!!!!!!! פתאום הטלפון צילצל.

אני" הלו?"

אור"היי .. שמעי, ראיתי שרע לך היום בבוקר כשנפגשנו זוכרת.."

אני "כן.. מה?"

אור "למה את כזאת ומה קרה לך? רע לי לראות אותך ככה.."

אני "אור אני חייבת ללכת מצטערת ביי"...

אני מודה!!! הייתי דפוקה טיפשה וכל דבר אפשרי..

הוא כל- כך מתוק כמה אכפת לו ממני, אני לא מאמינה למה עשיתי לו את זה?!

אני רוצה להתקרב אליו ואני רק מרחיקה אותו ממני, איזה מתוק הוא די עכשיו אני עוד
יותר רוצה אותו לידי!!!!!!!... התחלתי לבכות, בדיוק היה שיר ממש יפה שפעם הוא שלח
לי ואמר לי זה מוקדש ממני אלייך.. סתם הוא היה כזה חמוד..

ולא יכלתי להפסיק לחשוב עליו ושקעתי בתוך עצמי ולא ידעתי מה לעשות!

אמא שלי פתאום נכנסה לחדר ולא הבינה מה קרה לי... היא התיישבה לידי ושאלה מה קרה
לי? אני אמרתי לה שכלום ושאני רוצה להיות לבד, והיא שאלה אותי... "זה בגלל אור
נכון?" ואני באותו רגע לא הבנתי מאיפה לה?!

אז דיי פחדתי ולא הבנתי ושאלתי אותה... אמא מאיפה את יודעת.??

והיא אמרה שכשהיה את הצילצול של הטלפון, אז היא גם הרימה את השפופרת

וכשהתחלתי לדבר היא לא ניתקה והקשיבה ולמרות שזה היה בטעות כי היא לא מתערבת לי
בעניינים, אבל... היא מרגישה על הבת שלה ועל הנימה שאני והוא דיברנו... לא משנה
עברתי גם את רגע השיחה עם אמאל'ה.. הלכתי להתקלח ולהרגע מהכל... אחרי שיצאתי
מהמקלחת.. שוב היה צילצול ... הרמתי את השפופרת.. ואף- אחד לא ענה... שוב אמרתי
הלו?!... ואז הוא ענה בקול שקט כזה.... "אני חייב אותך עכשיו!" -זה היה
אור!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!-

אני לא טועה.... אני זיהיתי את הקול שלו, ישר בלי להודיע לאמא לא לחשוב יותר מדי,
טרקתי את הטלפון ונתתי ריצה לבית שלו. התנהגתי כמו לא יודעת מה, ובכניסה הוא חיכה
בבכי ורץ לחבק אותי. גם אני בכיתי רק שאני בגלל האהבה שלי והרגשות אליו והוא... לא
יודעת למה... המשכנו להתחבק קרוב ל- 5 דקות והוא רק אמר "את הידידה הכי טובה
שלי..." ואני חייכתי כי הרגשתי טוב שהוא בא דווקא אליי כשרע לו, אבל אחר- כך...
חח... לא האמנתי למה ששמעתי! זה היה דבר שבילבל אותי מאוד לא ידעתי מה לחשוב הרגשתי
את כל העולם שוב מסתובב

ושוב מתהפך... ושוב לטוב ושוב לרע... לא האמנתי מה שקורה לי באותו רגע והרגשתי שזה
דבר שאולי אני רק חולמת ולא באמת רואה... כאילו חתיכת אגדה..

ואז זה נהרס!

-המשך יבוא-