פה....אבל לא באמת פה.....

פותחת את ליבי,מחכה לעצה,
והוא משנה נושא,מתחמק,
איפה התמיכה?המילים הטובות?
העידוד...?
הוא מתחמק..אני יודעת..
קשה לי להשלים עם זה..
אבל אני יודעת

רק הבוקר הייתי שמחה,
רק הבוקר הייתי בטוחה שאני משנה
הכול,לא תלויה בו יותר.
איך זה שהוא גורם לי להיות ככה?
לא רוצה את זה..
לא רוצה שישתלט לי על החיים.

רוצה שיהיה פה בשבילי..
רוצה שיעזר בי.
אולי אני רוצה יותר מידי דברים?

אבל איפה השיחות נעלמו?
השיחות מלב על לב..
אין לו זמן בשבילי,בשבילנו..
אני יודעת שהוא אוהב.
אבל איפה נעלמה החמימות?
אהבה?העזרה?התמיכה?העידוד?

הוא אמר שהוא יעשה הכול כדי
להראות לי תקצה האור..
הוא עשה חצי דרך ונעלם...!

רק הבוקר היה אופטמיות..
ופוף ככה בשניה..היא נעלמה

תירוצים יש בלי סוף.
אל תגידו לי לדבר איתו,יודעת שכנות
זה הדבר הכי חשוב בקשר.
אבל הוא חושב שאני מחפשת דרך לריב.

נמאס לי מכל זה...
פשוט נמאס.
ובלעדיו זה פשוט לא יסתדר.
הוא נתן לי יותר מידי על מה להישען
ונעלם ברגע שהייתי זקוקה לתמיכה
ואהבה...
הוא היה שם למגע מיני..ורק לזה..
הוא אומר שזה לא נכון.

אפשר להאמין לו?

סתם לפרוק תדברים מהלב.