האהבה הראשונה שלי.

זו לא הייתה סתם אהבה, אלא האהבה הראשונה שלי.

שד"א גם האחרונה עד היום.

זה היה היום הראשון בתיכון [חטיבה] החדש שנרשמתי אליו.

ההתרגשויות, פחד, שמחה, הכל התערבב אחד עם השני.

הייתי רק בכיתה ז', בת כמה היית אז? קטנה.

הגעתי עם חברה להסעות, פגשתי שם אנשים מהיסודי שגם נרשמו לאותו בי"ס היו שם יותר
מבוגרים והיו שם פחות.

עד שלרגע העין שלי קלטה את אותו בחור שעד היום אני לא שוכחת.

הוא היה בעל שיער חום, גבוה, פנים חמודות ובקיצור גבר חלומותיי.

היה לי ברור שזו אהבה ממבט ראשון ואולי כמה מבינכם לא מאמינים בה אבל אני ההפך
הגמור ממכם.

כ"כ רציתי להכיר אותו, לדבר איתו, לפחות קשר ידידותי.

הגיעה ההסעה נכנסנו לאוטבוס וישבתי מאחוריו עם חברות שלי.

הייתי יכולה להתבונן בו שעות אבל אני טיפוס ביישן ופרנואיד ששוקל את המחשבה שניה,
אולי הוא יסתובב ויראה אותי?

היה יום אחד שזה באמת קרה.

הייתי כ"כ נבוכה. אבל מיד הסתובבתי כאילו כלום.

באותה תקופה פגשתי מישהי שלמען האמת נהפכנו לחברות "טובות".

היא הייתה ידידה טובה שלו והכירה בינינו.

הוא היה מקסים אליי ומתוק.

הבנתי שהוא היה תלמיד כיתה י' אז.

אבל בגילאים האלו ההפרשים דיי משמעותיים. הייתי ז' והוא י'.

סה"כ 3 שנים.

אבל לפי דעתי אז, חשבתי שהוא לא ישים עליי כשאני אספר לו בת כמה אני.

הייתי בת 12-13 לערך.

ואז נשאלה השאלה .. וכמו פחדנית שיקרתי לו, הגדלתי את עצמי בשנתיים.

זה בטח לא ביג גיל עבורכם, אבל עבורי זה היה חתיכת שקר.

עם השקר הזה נסחפו עוד שקרים ויכלתי לטבוע מהשקרים האלו.

הוא גילה כמה מהם, ובאמת התעצבן. אבל הוא סלח לי.. סלח לי על כל שטות שלי.

באמת שזה לא מגיע לו שישקרו לו כ"כ הרבה..

אבל מה יכלתי לעשות, פחדתי.

הוא אמר לי: "אני שונא שאנשים משקרים לי, אם אני אגלה ששיקרת לי שוב אני לא יודע מה
אני יעשה".

והאמת, שגם אני לא יודעת מה אני יעשה, בלעדיו!

חברה שלי לחצה עליי לספר לו את האמת, את כל השקרים שסיפרתי לו.

וכל השקרים האלו היו כדי לחפות על השקר הראשון.

נהפכנו לידידים טובים. ורק אהבתי אותו יותר.. הרגשתי חנוקה מהשקרים שלחצו עליי.

הם העיקו עליי, רציתי לספר לו אבל לא העזרתי אומץ.

זכרתי את המשפט שלו: "אם אני אגלה ששיקרת לי שוב אני לא יודע מה אני יעשה".

הוא ידע שאני אוהבת אותו אבל אני לא ידעתי מה הוא מרגיש.

אני בטוחה שהוא לא הרגיש כמוני..

הוא לא יודע כלום עד היום.. עם כל השנים.

ניתקנו קשר.

יכלתי לנהוג אחרת ואולי גם היום שבו אני נמצאת היה נראה אחרת.