מכתב בישבילך,*יקירי* (:

היי לך שוב,


כן,הכנסתי קצת פלפל למכתב כדי שתחייך,מה שאתה עושה הרבה אבל לא בעיקר ביגללי או בישבילי...המילה "יקירי" בטח יזכיר לך כמה צחקנו על זה כשהיינו יחד בחטיבה ואיך אנחנו גודלים עכשיו בתיכון,טוב בקשר למכתב עצמו,אני חייבת לספר לך משהו,לא ידעתי איך או מתי אבל יליתי שדרך מכתב זה יבהיר את הכל ולא יבייש אותי יותר מדי...


זאת לא הפעם הראשונה שאני רושמת לך,ואז מאבדת את השפיות ומוחקת את מה שכתבתי ושוכחת מה רציתי לכתוב...אבל אני לא חושבת שזאת תיהיה האחרונה כי מאז שאני מנסה להתעלם שאתה שם,מולי,בקירבתי,אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליך,אני לא יכולה להפסיק להיות כזו רגישה ודיכאונית.


כל שיעור לרשום פתק ובו כתוב:"אני אוהבת אותך!" ואז לקמט ולזרוק אותו לפח האשפה כאילו הוא לא שווה שום דבר.ואחרי זה בהפסקה,לראות אותך מסתובב,יושב,צוחק,אוכל יחד עם כל החברים שלך  - לבכות,להרגיש את הכאב האמיתי,אני לא מאמינה שאני מזוכיסטית עד כדי כך שאני מנסה להתעלם ממך כל פעם שאתה בסביבה,למרות שאני לא יכולה.


ואז בלי שום יחס לפתע לשים לב שאתה מולי או לידי ופשוט מתחיל לדבר איתי "היי..",אני פשוט מרגישה את ליבי נשרף,ראשי צורח:"אל תדבר אליי.",אך רק ידיי מוציאות את עצמן רועדות [וזה לא מ..קור.]...,הידיים שלך קרובות לשלי,ולך זה לא אכפת אבל לי זה כן,אתה היית ידיד...אבל עכשיו אתה משהו אחר,לגמרי,ואתה עדיין ממשיך לחשוב שאתה כזה.השיער שלך,השפתיים שלך,ההליכה שלך,העיינים שלך!!!די!!


וכך אני מרגישה מחדש,מרגישה שאין לי מה לומר..."היי.." בחזרה אליך,ובמהרה הולכת לכיתה,פשוט עזוב,אל תתקרב..כי כמה שאתה יותר קרוב - אתה יותר מכאיב.הורג.


והנה גם כך,לחזור הביתה ועוד לעבור בדרך ביתך,אני מרגישה שאין לי מה לעשות,אין לי חיים בלעדייך,למות בלי להרגיש עצב..או יותר נכון ההפך,להרגיש עצב מבלי למות באמת.


למרות שאני מתה מבפנים,כי אני יודעת שאתה לא באמת זקוק לי כמו שאני זקוקה לך,אתה תמיד שם אך לא בישבילי.טוב,אולי כדי לעזור לי אבל בדברים לא חשובים - האם תעזור להשיג אותך?האם תשכנע את עצמך שאני שלך?טוב,בלי שאלות טיפשיות כי זה לא הזמן.


אתה לא תבין,או שתבין אבל לא טוב.


אני לא מתרחקת כי אני שונאת אותך או אוהבת להתעלם מאנשים..אני מתרחקת ממך כדי להפסיק להיפגע מהקירבה אליך,כדי להפסיק לחלום את החלומות שכל לילה אני חולמת עליך,לשכוח את כל המחשבות שעוברות לי בראש עליך,ולהעיף כל דבר שמזכיר לי אותך...לא שזה עוזר,אבל בבקשה אל תפגע בגלל ההתנהגות האידיוטית שלי.


אני עושה את כל זה רק כדי לשכוח ממך ולהתייחס אליך כמו אז - כאל ידיד רגיל,כי אני חייבת להבין,חייבת לזכור שאתה אף פעם לא תיהיה בישבילי ובחיים לא שלי.