לחברה הכי טובה=]

אני יושבת כאן וכותבת לך מכתב קטן שלא תקראי אותו לעולם,אני רק כותבת מה שאני
מרגישה, ואת לא צריכה לדעת מה הן הרגשות שלי.

אז ככה, אני יודעת..שהגעתי אלייך לפני כמה שנים הכרנו ונהיינו החברות הכי
טובות,וחשבנו שניהיה ככה לעולמים,

אבל זה לא קרה, כי הגענו לחטיבה היינו קצת יחד ואז התפצלנו לשתי חבורות וכמעט
נהפכנו לאוייבות.

אבל אחרי שנה התהפך שוב הגלגל ועד לפני כמה חודשים היינו שוב יחד..נהננו כל
כך,בילינו הרבה, סיפרנו הכל אחת לשנייה..

כאלה חברות היינו, חברות בנשמה. אבל שוב הגענו לחטיבה, והפעם זאת השנה האחרונה ומי
יודע אולי שנה הבאה לא נראה יותר אחת את השנייה,

ביום הראשון של השנה השלישית בחטיבה היינו יחד כמו אחיות..אך עברו מספר ימים ושוב
נהפכנו לאוייבות, ראיתי אותך שמחה עם חברות אחרות,

אבל אחרי שנייה כשמשהו קרה נכנסת לשיעור בוכה,ואני באתי אלייך לעזרה,אף אחת מהחברות
שלך לא באה לשאול מה קרה,רק אני התעניינתי,

שאלתי מה קרה אך לא ענית..אז הבנתי שאני לא רצויה וחזרתי למקום.

אפילו תודה לא שמעתי ממנה כאילו לא אכפת לה, אני שאני כבר בקושי איתה התעניינתי
לשלומה,

וחברותייה שכל היום איתה לא טרחו לשאול מה קרה. אבל את המשכת להסתובב איתן כאילו
כלום, אפילו לא כעסת,

ואני חשבתי לעצמי..אלה לא חברות,אלה שמות פס. רק אני החברה הטובה שלך שהייתה לפני
שנים שדאגתי ועזרתי לך בכל מיני דברים,

וזאת התודה שאני מקבלת,אז עזבתי הכל, אני לא רוצה להחזיר את החברות..אני רק יכולה
להיזכר בשלוש שנים האלה שהיינו יותר מאחיות,

אהבתי להיות איתה..באמת..אבל עכשיו זה נגמר, ומי אמר אולי זה עוד יחזור..מחר..

אבל מה שהכי חשוב זה שצריך לשמור על חברות, כי חברה זה דבר יקר..ואי אפשר להחליף
אותה בשום דבר...