שוב הוא איתי בחלום..

לילה ירד



שחור כיסה את השמש בכף ידו



והדליק את הירח שיאיר את האפלה



לבי רעד



כשהייתי לידו



בלי לומר מילה.



הוא התבונן בעיני והתקרב עוד ועוד



וידעתי שאין דרך מילוט



רק איתו להוביל ואיתו למעוד



רק איתו חיי מלאי משמעות



כשאני בלעדיו עיניי לא רואות



שפתי לא לוחשות, גופי לא מרגיש



כשהוא אותי מחבק, ידיי נכנעות



ולבי כבר אליו לא אדיש.



כשהוא לידי אני מאבדת שפיות



ובין רגע נטרפים כל חושיי



כשהוא אליי מתקרב מנשק בזהירות



יורות בברקים שתי עיניי



כשאותי הוא עוזב



עם געגוע אינסופי עליו חושבת



ומחכה לו יום אחרי יום



נרדמת מרוב צפייה ממושכת



ושוב הוא איתי בחלום.