עוד מכתב שאף פעם לא תקרא...

מאמי אני לא יודעת מה אני יכולה לכתוב לך אבל לפחות בקצרה.


אני רוצה לעזוב אותך,כי אני מרגישה שאני עומדת להתאהב בך,ואתה מתבייש בי.


חיים מתוקים שלי אני מצטערת,כל כך מצטערת אבל לא יוצא לנו לראות אחד תשניה חוץ מבחדר,אנחנו לא יוצאים החוצה,לא מטיילים אנחנו רק נמצאים בחדר ופשוט זורמים,ולי זה לא מתאים.


אני שוב חוזרת ואומרת,שאם אתה מתבייש בי אז בוא נעזוב את זה בצד ולא נהיה ביחד.


אתה הבטחת שלא תשחק בי אבל שיחקת לפחות כך אני מרגישה.


התאהבתי בך ונפגעתי,ואני מרגישה שזה לא מתאים.


אם אתה באמת רוצה להיות איתי אז אל תתבייש בי כי אני לא מתביישת בך.


אני אוהבת אותך,את החיבוקים,הנשיקות,הדאגות והגעגועים שלך אליי.


כמו שאתה מתגעגע אליי גם אני אלייך,אבל לי לא איכפת שכל העולם ידע.


אמרת שאתה לא רוצה סיכסוכים וביינתים נשמור את זה ביננו.


כמו שאתה מתגעגע אליי גם אני ככה אליך,אבל אני רוצה שכל העולם ידע שאנחנו ביחד,כי כששני אנשים אוהבים,לא איכפת להם לצעוק לים,אני אוהבת אותך,ולהיות ביחד,ליד כולם.


העיניין שלה,כמו שביררתי זה היה בכוונה לסכסך בינינו היא בכלל לא אוהבת אותך,כך החברה שלה אמרה.


חיים שלי אני מביאה לך את המכתב ולאחר שתקרא אותו תחשוב כמה דקות ותחזיר לי תשובה.


אני מתחילה להתאהב בך וזה מפחיד אותי,להיפגע,כי אני מפחדת שתעזוב אותי באמצע,ואני ישאר פגועה.


נסיך שלי תקרא את המכתב ותגיד לי את החלטתך,שלך,אלמונית.