וידוי אהבה (קצת עצוב) אתם חייבים לקרוא..

יש אלפי בני אדם שחיים בכדור הארץ, וכל אחד עם השתקפות חייו משלו, בין אם זאת אהבה, אם זה כסף, רצח, רמאות. ויש מהמעטים שמכינים לעצמם מטרה, ומתפקידם להגיע אליה. אבל הוא מחולק ל-2 אנשים, אחד שעושה הכל כדי להגיע למטרה, ולא נותן לאף אחד להפריע לו. והשני, שמצליחים להסיט אותו מדרכו, עד שהוא חוזר לעצמו, ונזכר שהוא צריך להגיע למטרה, אבל כשהוא נזכר זה היה כבר מאוחר.  יש סיפור שמספר...   לאלוהים היה לב אחד גדול, הצד הימני היה חזק, והשמאלי היה רך, והוא אמר, אם אחד מבני האדם יקבל אותו הוא יהיה המושלם. ואין שלמות בחיים, אבל הלב שהוא אחז באמת היה הופך את האדם באמת למושלם. אז הוא החליט לחלק  אותו לשתי אנשים. הוא ניסר את הלב וחצה אותו לשתיים, וזרק אותם מהשמיים. ואמר, למי שהחצאים האלה יכנסו, אני אברך אותם, ולא ידעו עוד צער בחייהם. הצד השמאלי הרך נכנס אלי מכל בני האדם שחיים ביקום, אבל לא הרגשתי כלום. עד שיום אחד פגשתי נערה יפיפיית תואר, והצד הרך התחיל לפעול, והבנתי שאני אמור לחפש את החצי השני, רק שלא ידעתי שהוא הצד החזק שנכנס לתוכה. התאהבתי בה, אמרתי שהיא מוצאת חן בעיניי מאוד, אחרי שבוע וחצי בערך נהיינו חברים, ומאותו יום היא התחילה לחדור לגופי לאט לאט, ואין ממנו דרך יציאה. אני לא ידעתי שמדובר באהבה בכזאת עוצמה. רק אהבתי אותה כמו כל אדם שמתאהב לראשונה בחייו. עברנו המון דברים ביחד, אם זה שמחה, צחוקים, אושר, נחמה, תמיכה, ריב, וויכוח או סתם וויכוח קיצי. אני זוכר ואזכור תמיד את מה שהיית אומרת לי..  "אני אוהבת אותך יותר מאשר אתה אותי", "אם ניפרד אני אהפוך לנזירה", "אתה הגבר היחיד שגרם לי להבין שלא כל הגברים אותו הדבר". כל זה רק מגביר ומחזק לי את הבטחון להתקרב אלייך יותר. לפעמים אני חושב, האם איי פעם אזכה באהבתך מחדש? את התקופה שעברנו אני לא אשכח לעולם. רק אחרי שניפרדנו, אני הבנתי שהחצי השני החזק נכנס לתוכה. אם רק הייתה איזושהי דרך להחזיר את הגלגל לאחור, הייתי מתקן את הטעויות שעשיתי. אני הבנתי שאת זאת האהבת חיי האמיתית ולא תהיה עוד כזאת. עכשיו אני אוהב אותך יותר מאיי פעם. הייתי רוצה שתתני עוד צ'אנס לאהבתינו, אבל זה כבר אבוד, היו לי הזדמנויות ולא ניצלתי אותם. פספסתי אותך, פספסתי את האושר שלא אדע עליו לעולם, מי יודע כנראה שזה הגורל שלי. אני אמשיך בחיי המתוסכלים שיהיו לי, ואני אתחרט עליו כל החיים. הצליחו להסיט אותי להגיע למטרת האושר שלי. ועכשיו שאני נזכר זה כבר מאוחר. זאת כבר בעיה שלי אין מה לעשות. כל דמעה שהזלת, אני מאבד כל חלק מגופי, עד שיגיע תורו של הלב שגם אאבד. הפכתי לאובססיבי עלייך. חודשיים אחרי שניפרדנו אני בהזיות, כל בחורה שאני רואה, אני רואה את דמותך עליה, או שמזכירות לי אותך. בלילות שאני הולך לישון, אני לוחש את שמך ומתחנן שתשמעי ש..  אני אוהב אותך!!! וזולגות לי הדמעות, דמעות של דם. אני נהרג כל יום מחדש, עד שבסוף אאבד את עצמי. כל צלצול או הודעה שאני שומע, אני חושב שזו את. אני לא מתפקד בעבודה, כולי מחשבות עלייך ורק עלייך, את לא עוזבת אותי לשנייה, ואז אני מכוסה בדמעות שלא שולט עליהן.   מדיי פעם אני יוצא לחלון מסתכל למעלה לשמיים, אני רואה עננים מתקדמים במהירות, לפתע ראיתי שתי עננים מתנגשים אחד בשני ומתחברים. ראיתי בעצם שהם מחברים את דמותך, והדמות הזאת לא זזה, היא מביטה בי בחיוך, ואני מחייך לה בחזרה ואז שוב אני לוחש את שמך, הרגשתי באותו רגע כזה מאושר, לרגע שכחתי את הסבל, ואז כבר התחלת להתפזר, ושוב חזרתי לעצמי בלי תקווה בכלל. אין לי טעם לחיי, אני חי עכשיו סתם, אפשר להגיד שעברתי כבר הכל. אני מחולק לשתי חצאים בגופי, החצי האחד נמצא אצלך, ואני מרגיש חולה ומשותק. אני לא אוהב מישהי אחרת, כמו שאני אוהב אותך בכזאת עוצמה. כל מה שאני מבקש ממך שניפגש מתישהו, ושתסלחי לי על כל מה שגרמתי לך להיפגע מעומק ליבך. תגידי לי שאת סולחת לי, ותחזרי על זה שלושה פעמים. בלי סליחתך אני לא רואה פתח ליציאה. זה כל מה שאני מבקש ממך.  הלב שאלוהים החזיק בידו באמת לא התממש, כנראה שבאמת אין שלמות בחיים.    תודה רבה רבה על שהקדשת כמה דקות מזמנך לקרוא את המכתב. כל מה שכתבתי התכוונתי לכל מילה. כואב לי פשוט על הכל...           ברשותך אני רוצה לסיים את המכתב עם קטע מתוך השיר הידוע..    


"כוכבים נוצצים הלילה, בהיר השמש עלתה חיממה את העיר, ליבי נדם שנשקת לשפתיי, בחיוך של מלאך אחזת בידיי, שינית את חיי מקצה לקצה, בלעדייך את עצמי איני מוצא, גם אם לפעמים קשה. רוצה שיהיה לך טוב, גם אם התווכחנו סתם, אותך נשבעתי לנצח לאהוב. תהיי לצידי, בואי לחיכי, בואי והניחי את ראשך על כתפי, אל תחכי תהיי לצידי, לא חשוב מה היה בואי ונתחיל מהתחלה..."


שתדעי שאני אחכה לך ולא משנה כמה זמן זה יקח, אם זה שנה או שתיים או חמש שנים. קחי את הזמן הדרוש לך בכל דבר, אם זה בסליחתך, או כל דבר אחר. אני בינתיים חי.  


אהובתי.. המכתב מדבר אך ורק עלייך!!!                                      אני אוהב אותך, ואוהב אותך לתמיד!!


                                                                     המאוהב      


                                                                       ציון