הוא אני והלשעבר...

אני חייבת עזרה!!!בבקשה תקדישו כמה דקות וקראו...

אז ככה הסיפור שלי מתרחש לפני שבועיים בערך...לילה אחד שכחתי לסגור את האייסיקיו
ומישהו פנה אלי...את ההודעה שלו כמו שאתם מתארים לעצמכם ראיתי רק בבוקר...כל היום
ניסינו לתפוס אחד את השני אבל לא ממש הצלחנו עד שאחרי הצהריים הוא שלח לי הודעה
והתחלנו לדבר...

דברנו יחסית הרבה זמן אותו יום והוא בחור מה-זה מצחיק ומה-זה חמוד!!! בהתחלה דברנו
כזה סתם להכיר אחד את השני והכל אבל אחרי כמה ימים התחילו כבר דיבורים על קשר רציני
ומבחינתי זה היה בסדר למרות שלא אהבתי אותו רציתי לתת לזה צ'אנס כי באמת היה בו
משהו שמשך אותי.

כשספרתי עליו לחברה שלי היא אמרה לי שהוא היה בקשר עם אחת החברות שלה שבמקרב היא
ידידה שלי אבל ממש ממש רחוקה הקיצר היא אמרה שהם היו בקשר אבל שום דבר לא יצא כי
היא עזבה אותו בשביל החבר הנוכחי שלה...

אניווי,אני כמו מפגרת שאלתי אותו אם זה באמת הוא ואם הוא באמת היה עם אותה אחת בקשר
והוא אמר לי שכן ושהיא שברה לו את הלב אבל הוא כבר שכח אותה...

ככה המשכנו לדבר על קשר רציני וכמה שאנחנו רוצים להיות חברים והכל הלך מצויין אפילו
התחלתי להתאהב בו אבל לא משהו מיוחד כי היה לי מישהו אחר בראש באותו זמן.

הכל טוב ויפה עד לפני כמה יומיים-שלוש בערך...היינו אמורים להפגש בפעם הראשונה בים
אבל לא הסתדר לו אז הלכתי עם חברות.כשחזרתי חיכתה לי הודעה באייסיקיו "כשתחזרי שלחי
לי הודעה אנחנו צריכים לדבר על משהו" אני כמובן נכנסתי לסרטים על מה הוא כבר רוצה
לדבר,כאילו שזה לא היה ברור.אבל בכל מקרה ניסיתי להשאר רגועה.שלחתי לו הודעה ושאלתי
על מה אנחנו צריכים לדבר והוא ענה לי "זה מאוד חשוב וזה לא ישמח אותך" באותו רגע
הבנתי בדיוק על מה הוא רוצה לדבר,טוב לא בדיוק אבל פחות או יותר,אמרתי לו
שימשיך...והוא אמר שהוא לא רוצה שנמשיך ב"קשר" שלנו,שאלתי למה...הוא ענה שאותה אחת
שהוא היה איתה בקשר לפני 7 חודשים,אותה אחת שזרקה אותו לקיבינימט(סליחה על
ההתבטאות...) שאותה מישהי שלא היה אכפת לה ממנו ומהרגשות שלו פשוט לא יוצאת לו
מהראש,שעדיין יש לו רגשות אליה. שאלתי אותו אם לפחות נמשיך לדבר באייסיקיו והוא אמר
שהוא לא יודע...בסוף הוא אמר שאם אני רוצה אז נמשיך כי הוא רוצה...ואני כמובן
שרציתי,אני העדפתי להיות רק ידידה שלו מאשר לא להיות איתו בקשר בכלל... אמרתי לו
שאני אדבר איתו מאוחר יותר ונפרדתי ממנו.

באותו רגע התחלתי לבכות כמו שלא בכיתי בחיים,ושתבינו אני אף פעם לא בוכה על בנים זה
כמו חוק ברזל אצלי או משהו ופתאום אני בוכה ובוכה ולא יכולה להפסיק,באותו רגע ממש
הבנתי כמה שאני אוהבת אותו,עד לאותו רגע לא ידעתי כמה שאני לא רוצה לאבד אותו,כמה
שאני רוצה להיות איתו!!! כנון אז הוא לא נראה הכי טוב שאפשר אבל זה לא שינה לי בגלל
שאני אוהבת אותו!!! בכל אופן יצאתי החוצה כי הרגשתי שאני לא יכולה להמשיך לשבת בחדר
שלי,שזה רק מדכא אותי יותר. במשך היומיים האלה עבר לי קצת הדיכאון,יצא לי לחשוב על
העניין הזה וגם חברות עזרו לי והגעתי למסקנה שאני פשוט לא יכולה לסיים את זה
ככה,שאני לא יכולה לוותר עליו בכזאת קלות,וזה בדיוק מה שאמרתי לו...דברנו על זה
ואמרתי לו שבגלל שהוא לא היה עם אף אחת לא הייתה לו את האפשרות לשכוח את "האקסית"
שלו ושאולי יש לו אפשרות פה,איתי,הוא הרי רצה בהתחלה קשר רציני,אז למה שלא נמשיך עם
זה?למה שלא נראה איך הולך?ואולי בסופו של דבר הוא כן ישכח אותה...

הוא אמר שהוא כל כך רצה את הקשר איתי אבל הוא לא רוצה שאני אפגע...בכל מקרה דברנו
על זה הרבה ובסופו של דבר אמרתי לו שיחשוב על זה ואז יחזיר לי תשובה,שפשוט יקח את
כל מה שנאמר ויגיע הוא למסקנה אם הוא רוצה את הקשר או לא...

עכשיו אני לא יודעת אם עשיתי נכון שאמרתי לו את זה ואני לא יודעת אם להסכים לחזור
אליו במקרה שהוא ירצה...מצד אחד אני רוצה כי אני אוהבת אותו אבל מצד שני אני לא
רוצה כי זה באמת לא כל כך קל להיות עם מישהו כשאני יודעת שיש לו מישהי אחרת
בראש...למרות שאין סיכוי שיקרה בינהם משהו...

בבקשה תעזרו לי אם אתם יכולים,אני ממש לא יודעת מה לעשות.

השבורה... :(