מלאך האושר

מלאך האושר שלי.



שוב אני מוצא עצמי מפר הבטחה וכותב לאחר שאמרתי שלא אכתוב ולאחר שביקשתי שלא תכתבי
ואמרתי גם שלא אכנס לאתר. כמה האהבה יכולה להיות חזקה מכולנו זה פשוט לא יאמן.

מצאתי עצמי נוסע בבוקר עם הדיסק שנתת לי וכולי עטוף בגעגועים חזקים.

אני עדיין כואב את חסרונך, את לכתך בלי שוב. הלב דואג להזכיר לי כל הזמן למי אני
שייך ומה יעודי בחיים (שזו את מלאך) אפילו שחזרתי לשגרת חיי עם כל המשתמע מכך.

לא רוצה לדבר על חזרתי לשגרה כי זה מספיק קשה לי.

עדיין מחפש אותך מדי בוקר, אולי תחני לידי?, אולי תצאי איתי ביחד?, תחליפי איתי
מילה? לשמוע שוב את הקול, לראות שוב את האושר מול העיניים ואת החיוך המשגע שכובש כל
פעם מחדש - אבל לא, זה לא קורה. ווכך עוברים להם ימים כלילות של געגועים, זכרונות,
תפילות,רצונות נסתרים מהעין וציפיה שהמשאלות יתגשמו.

אבל כמה קטנים אנחנו. לפעמים אני חושב מתי יגיע תורנו בעולם הגדול הזה שלכל אחד
ואחת יש בקשה משלו/ה. מתי זה יקרה.

ועד שזה יקרה אני ממשיך בדרך שלי, עדיין לבד עם עצמי, לא משתף אף אחד, מדבר לעצמי
כאילו את לצידי ושומעת את מילותי.

אני עדיין אוהב ומתגעגע אלייך ואני יודע שגם את אלי.

מלאך שלי. בקשה קטנה אלייך- חייכי אלי שאת רואה אותי בפעם הקרובה. התגעגתי לחיוך
המלאך שלך!!!