כשהלכת ממני ירדה לי דמעה, כי ידעתי, שלא אשוב לראות אותך, חייל שלי-the last angel

רק לפני דקה היית לידי,

עד לפני 3 שעות תמימות, היית פה, החזקת בידי.

עוד היום ישבנו יחד, ונישקת את אפי,

אמרתי לך שלא משנה מה יקרה, תמיד תישאר בליבי.



רק הלילה, ישבנו שנינו, ודיברנו ללא הפסקה,

עד הבוקר, בלי לעצום עין לשנייה.

עם עטעם המתוק שעל שפתיי, עוד מרגישה את הנשיקה,

הנשיקה שנתת, לפי שעלית לאוטובוס, ונופפת בידך.



אמרתי לך,, שיש לי הרגשה רעה,

ביקשתי שלא תעזבני, ביקשתי עוד אהבה,

כה חששתי לאהובי, חחשתי לשלומך,

לא יכולתי להירגע, ואמרת שכעת יש לך רגשות אשמה.



אמרת שלעזוב אותי כעת, אין לך ברירה,

ואם היית יכול, היית נשאר לנצח איתי ועם האהבה,

אך אתה צריך ללכת, זה לא תלוי בך,

כך המפקד צווה, הרי אתה בצבא.



ואני שידעתי, שלא תחזור, לא יכולתי להרפות מידך,

והנשיקה שנתת, סחפה אותי, וכאילו לא נגמרה,

וכשהלכת ממני, ירדה לי דמעה,

כי 3 שעות אחרי זה, הודיעו לי, שנהרגת במבצע.