החמצתי את ההזדמנות .. שוב

אני רוצה לפתוח בזה שאני רוצה שתדעו שהסיפור אמיתי .. והוא קורה עכשיו

אז אם יש לכם עצות בישבילי מה לעשות , אני אשמח .. תודה



הכל התחיל לפני כמה חודשים, ישבנו כרגיל ביום שישי בערב כל החבר'ה במקום הקבוע.

ישבנו, צחקנו, העברנו את הזמן כרגיל ..

ואז הגיעה חבורת בנות, וכנראה שאחד מהחבר'ה הכיר מעט מהן, והן ישבו איתנו והעבירו איתו את הזמן

אני זוכר שהייתה שם אחת נמוכה, יפה מאוד, עם עיניים ירוקות בהירות,

עם המון ביטחון עצמי ולא פחדה לדבר ולהראות את הביטחון שבה.

עברו שבוע שבועיים .. היא נכנסה אליי לאיי סי אין לי מושג איך והתחלנו לדבר .. הכל היה סבבה.

לאחר זמן מה התחלנו לדבר המון באיי סי, להעביר ת'זמן ביחד, להיפגש מדיי פעם,

ממש כמו ידידים טובים, ובאמת נהנינו ביחד.

עם הזמן שעובר התחברנו יותר התחלנו להיפתח מעט אחד עם השני ..

היינו צוחקים על דברים מטומטמים, יורדים אחד על השני בצחוק, מדברים עד שעות מאוחרות.

ואני ראיתי אותנו רק בתור ידידים טובים שאוהבים לבלות ביחד ומסתדרים טוב יחד

אבל כמובן שהיו לי רגשות אליה, רק שהייתי צריך מישהו שייגרום לי להבין את זה.

היה יום אחד שאמרתי לה לבוא אליי, אחרי הכל היה משעמם וחיפשתי משהו לעשות ..

היא באה אליי, הכל היה נחמד, העברנו את הזמן בצחוקים, שמענו שירים,

היא קראה הודעות בפלא' שלי ועל כל הודעה הייתה לה תגובה מצחיקה .. בקיצ'ר מאוד נהנינו

ולבסוף ליוויתי אותה לאוטובוס , השעה כבר הייתה מאוחרת ולא נישארו הרבה אוטובוסים

הלכתי איתה לתחנה שנינו היינו מחובקים כאילו אנחנו חברים, ואני כבר דיי הבנתי שיש לה רגשות אליי

אבל כמו מטומטם המשכתי להתנהג איתה כאילו אנחנו חברים ..

הלכנו לתחנה ישבתי עליה, היא חיבקה אותי, הרגשתי דיי טוב .. אבל אמרתי לעצמי שאין מצב

הרי אנחנו ידידים טובים, ואני לא רוצה לאבד אותה בתור ידידה !

איזה מטומטם הייתי ..

עוברת שעה, בערך 2 אוטובוסים ומונית שירות עברו אבל לא נתתי לה לעלות עליהם .. רציתי להשאר עוד

לבסוף שכבר היה ממש מאוחר וידענו שאין עוד אוטובוסים, חיכיתי איתה למונית ספיישל,

זהו היא הלכה ..

באותו שבוע היא ביקשה שאני אבוא אליה .. ואני הסכמתי, הלכתי אליה, היה מאוד נחמד

למרות שלא היה לנו הרבה זמן להיות לבד כי חברות שלה באו והפריעו ..

יותר מאוחר ירדנו למטה אני וחברות שלה, וכשהיא ליוותה את אחת החברות שלה

נישארתי עם חברה שלה .. ואז, חברה שלה אמרה לי שהיא מרגישה אליי משהו ורוצה אותי,

ואם אני לא רוצה לעשות עם זה משהו אז כדאי לי להתרחק ..

ואני כמובן החלטתי להתרחק, בקושי התחברתי לאיי סי, בקושי דיברנו, אפשר להגיד שדיי איבדתי אותה

ואי אפשר לתאר את ההרגשה הריקה שהרגשתי, כאילו משהו ממש חשוב לי חסר

הזמן עובר.. אני חושב עליה המון, הולך לישון עם תחושה של געגוע מטורף אליה

והחלטה שזהו! מחר אני הולך אליה ואומר לה מה אני מרגיש

אך אני קם בבוקר עם תחושה של "אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה?" אוכלת אותי.

חודשיים עברו .. זהו! החלטתי לספר לה מה אני מרגיש, ללכת עם זה עד הסוף

הרי רוב הסיכויים שהיא עוד אוהבת אותי .. לא?

זה קרה אתמול בלילה .. אמרתי לחברה שלה שתגיד לה לבוא אליי אחרי מסיבת יום ההולדת של חברה שלהן

היא אמרה שאין בעיה היא תתקשר אליך או תשלח הודעה ותקבעו .. אני כמובן שמחתי ואמרתי לה תודה.

באותו ערב יצאנו כל המשפחה למסעדה, ואני כמובן מחכה לטלפון או להודעה ממנה .. השעה תשע וחצי ואין זכר ממנה

אמרתי נו טוב היא במסיבה ועכשיו כבר מוקדם .. נחכה יש עוד זמן

השעה עשר וחצי הגיעה .. כבר סיימנו עם היציאה המשפחתית ואני בבית, מחכה,

בינתיים כל החברים קבעו לראות סרט אצל חבר, מאוחר בלילה, אך החלטתי שלא ללכת לא היה לי ממש חשק לצאת.

השעה אחת עשרה, אני בחדר שומע מוזיקה, עם הפלאפון צמוד, ומחכה ..

שתיים עשרה ועשרה .. ואין כלום, אמרתי זהו היא דפקה ברז .. נתחבר לאיי סי אולי היא שם

התחברתי .. ובדיוק גם היא התחברה, היא שלחה לי הודעה ..

"אני מצטערת אבל לא היה לי ממי לקחת שיחה ורבתי עם אמא שלי והייתי צריכה לחזור מוקדם לבית"

וכתגובה החזרתי לה "טוב" ומייד התנתקתי .. לקחתי את זה מאוד קשה .. לא חשבתי שאני אגיב ככה

אחרי כמה דקות חברה שלה שולחת לי הודעה לפלא' "תתחבר לאיי סי"

התחברתי .. דיברנו כמה דקות ולא היה לי כוח התנתקתי ..

זהו החלטתי לוותר, אני במיטה שקוע בעצמי מנסה להירגע, הזמן עובר קצת ..

הגיעה השעה אחת ועשרים לפנות בוקר, אמרתי לעצמי זהו ! אני חייב להגיד לה היום.

התחברתי לאיי סי, ואמרתי לה שאני בא אלייה שתירד למטה אני רוצה לדבר איתה, קבענו שעה ומקום.

הגיעה השעה שתיים ועשרים , אני כבר במקום שקבענו, היא צריכה להגיע עוד עשר דקות,

אני בינתיים מתכנן מה להגיד לה, הנה הגיעה הודעה ממנה שהיא עכשיו יורדת.

הנה היא מגיעה, כולה שמחה ומחייכת, אני אומר לה "טוב אני יגיד לך את זה וזהו..

יש לי רגשות אלייך, אני חושב עלייך המון, לפעמים אני יושב בבית ומשתגע"

והיא, בשיא הקלילות מעבירה נושא, ומתחילה לדבר איתי על לימודים וכדורסל : .. מנסה להתחמק.

עובר קצת זמן, היא מבינה שמתישהו נצטרך לדבר על זה, היא אומרת כמה דברים רציניים ואז שוב מעבירה נושא,

אחרי כמה זמן אני עוצר אותה, ואומר "אפשר לשאול אותך שאלה?" והיא כמובן אמרה "כן".

"אתה עוד מרגישה אליי משהו?" היא לא ענתה מיד .. לקחה לעצמה כמה שניות של שתיקה

וכאן הבנתי .. זהו .. הסיכוי שלי אבוד .. ואז היא אמרה "תראה, אני לא בדיוק יודעת מה אני רוצה מעצמי עכשיו,

אם היית בא אליי לפני שבועיים שלוש, והיית אומר לי את הדברים האלה, ישר הייתי מנשקת אותך"

ומאז .. היא המשיכה לדבר קצת ואני כבר הייתי מדוכא שלא היה לי כוח לכלום , רק רציתי להיות בבית ושיעזבו אותי בשקט.


שוב זה קרה לי ... פיספסתי את ההזדמנות שהייתה לי.