«::*°• החייל הזה לא יחזור •°*::» / «::*°• סילבסטר החתול •°*::»

הגורל לעוד חייל התאכזר, אין מזל! זה שובר, לא עובר, רק גובר ואי אפשר, להמשיך לחיות, רק עוד חיבוק קטן ואיתו להיות. בחיים לא מרגישים כזאת ריקנות, ריקנות שבא למות, לעזוב ת'מציאות ולעלות אל השמיים, למקום שבו עם החייל להתייחד, לעצום עיניים ולא להיפרד, אבל ככה החיים וזה מה שנבחר, אז צריך לחיות עם הגורל האכזר, עתיד, הווה, עבר, זה לא מעניין ומה נשאר? להסתכל, להתבונן, לראות את החיים נהרסים מול הפנים, לראות עוד חטופים, להחזיר את הבנים, לחבק לעולמים, אבל עוברים הימים והם לא חוזרים, שואלים את אלוהים עד מתי זה יימשך? מתי יהיה אפשר לצאת ולחייך? אבל הכל רק מסתבך, כשהוא לא לידך, לחמם את אור ליבך ולהרגיש את כף ידך, הלוואי והייתי יכול לדעת עם מישהו לו למעלה דואג, הלוואי והייתי יכול לרצוח כל ערבי שהיה בגלל המוות חוגג, אבל העולם? העולם ממשיך וכמנהגו נוהג בלי תקווה, בלי רחמים, זה נמשך לעולמים, שניות, דקות, שעות, ימים.