משהו שנכתב מתוך הלב ממש בלי מחשבה.. מעניין.. תגובות בבקשה

טוב מה שכתבתי כאן זה על אבא שלי שאיבדתי.. אני ארשום בדיוק מה שרשמתי בדף עצמו.


 


"אני זוכר אותנו הולכים... תחת כיפת השמיים... ובנתיים אני אומר,


אבא אני מפחד ללכת לצבא אני מפחד למות ואתה לא רצית לחשוב בכלל לא רצית לשמוע את


המילה הזאת מוות, במיוחד כשזה קשור אליי, לבן "הקטן" שלך.


אמרת.. אל תדאג.. קודם כל יש לך עוד המון זמן עד שתגיע לצבא... יכול להיות שעד אז כבר לא


יהיה צבא..


אני זוכר איך פחדתי למות אבא.. אני זוכר את הרגע שאמרתי לך את זה ...


הזמן עבר אבא אתה חלית במחלה היומה הזו. ואצלי השתנו כמה דברים פחדתי שאתה תמות.


אף פעם לא רציתי לחשוב על זה... בדיוק כמו שאתה לא רצית.


עד שלא הייתה לי ברירה כי כבר הפסקת לנשום הפסקת לדבר... אתה פשוט מת.


אני לא יודע מה לעשות כאשר תוקפים אותך פחדים, לחצים , העצב , אני רוצה להיות איתך.


אבא, עכשיו שאתה מת.. אני מבין כמה דברים, אני מבין שאני נבראתי כדי להיות איתך,


עיניי נפקחו כדי לראות אותך, נבראו לי ידיים בשביל לחבק אותך. עכשיו כשאתה לא פה, אני


צריך למצוא מה לעשות מלבד הדברים האלה וזה קשה.


אבל תדע אבא שעכשיו אני כבר לא מפחד למות."


 


זה הכל... משהו שרשמתי מהזכרונות וממה שקורה היום..


פשוט נתתי ליד שלי לרשום את זה.. בלי לחשוב הרבה..