בכל יום שעובר זה יותר מתבהר

אני נשבעת לך! נשבעת לחברות שלי, והכי חשוב- נשבעת לעצמי... אני נשבעת שאני מנסה לשכוח אותך, מנסה להתגבר...


לצאת בימי שישי? אני יוצאת , והרבה... גם אחרי צהריים... כל הזמן עם חברות, ידידים, משפחה.. ובאמת רק ככה אני חושבת עלייך כמה שפחות... אבל עדיין חושבת...


להגיד לעצמי שיש לי חיים אחרייך? אני אומרת.. אני אולי לא משלימה עם זה... אבל אני מנסה... פשוט המוח שלי לא רוצה לתפקד בלעדייך...


כשהיית בטיול השנתי, ולא יצא לי לראות אותך בערך שבוע... חשבתי עלייך פחות, זה נתן לי תקווה.. מין סיכוי כזה שאני יודעת שאני יכולה לשכוח אותך... בסך הכל לא היינו הרבה זמן ביחד.. פשוט בזמן הזה שכן היינו ביחד היה לי טוב, כיף, הייתה לי סיבה לקום בבוקר, התגאיתי שאתה שלי- כי מי לא הייתה רוצה אותך? מלאך יפה... יפה כל כך מבחוץ וגם יפה בפנים.. רק מה? עדיין ילד


אבל מודה, הצלחתי לחייך גם בלעדייך...אבל פתאום משום מקום צצת לפתע עם חברים שלך, במקום הכי לא צפוי... מתחת לבית של שכנים שלי... כרגיל הכל חוזר, הלב מתגעגע, צמאה ליחס ממך, צמאה אלייך!


אני לא כותבת מכתב כדי שיהיה יפה, שיהיה בו ביטויים מרגשים, אוצר מילים גבוה או מטאפורות שאנשים יאהבו, אני כותבת את המכתב כי אין לי דרך אחרת לשפוך מה שאני מרגישה... כדי לסכם לעצמי ולהבין מה אני מנסה בעצם... להתגבר עליך? להחזיר אותך? אני רוצה אותך. לא יעזור. אף אחד לא יוכל להחליף אותך, הלוואי שכן...


אבל אתה לא היית רציני איתי, היית ילד, אמנם ילד יפייפה וילד חמוד שהיה לי כיף איתו מאוד, אבל עדיין ילד... אני לא יודעת מה ניסית בקשר שלנו, כי ידעת שאני ילדה טובה, שזיון או משהו כזה לא יצא לך מזה.. אבל זה לא משנה... זה היה


אני מתגעגעת אלייך יפה שלי, ומתאפקת לא לספר לך שאני עדיין רוצה אותך... כי אני מפחדת לקבל תשובה פוגעת... אני מתאפקת לא לחייך את החיוך שאהבת בי ושהראה לך שאני מאושרת לראות אותך, מתאפקת לא להראות סימנים מיותרים כשאנחנו מתראים. אחרי הכל אני סיימתי את זה ויצאתי למרות הכל עם איזהו כבוד... שאני מפחדת לאבד... כי זה הדבר היחידי שנשאר לי ואני מתנחמת בו...


ויודעת שיהיה לי הכי טוב להתגבר, מצד שני יודעת שאם תתחרט- אני אלך שבי אחרייך... אלך? בריצה אני יבוא אלייך ויחבק אותך את החיבוק הנעים הזה שעשה לי רגע מושלם ביחד איתך...


בכל מקרה... ככה לא טוב לי.... לפנייך היה לי תקופה מדהימה גם... אבל אני לא מצליחה לחזור אליה כי אתה נכנסת לי לחיים... לחלומות... למחשבות...                                           


אני מתחננת ממך, תן לי סימן, אני לא רוצה יותר ככה, אני רוצה לכוון את הדרך.. איזה דרך שלא תהיה...