שיר ארוך..אך יפה..

פעם אמרו לי שאהבה זה רגש מיוחד,

מעין רגש שאף אחד לא יודע לתארו,

רגש שאי אפשר לדעת מהו עד שמרגישים אותו....



פעם חשבתי שאהבה היא כמו בטלוויזיה,

כל כך מושלמת, כל כך טובה,

שכל מי שחווה אותה, מרגיש בעננים.

אבל אלו היו רק מחשבות,

שככל שהעננים גבוהים יותר הנפילה חזקה יותר.



יום אחד התאהבתי, וחשבתי שזה הדבר האמיתי,

אבל אותה האהבה פגעה בי, והבנתי....

האהבה האמיתית שלי, היא במקום אחר....

אני ידעתי בדיוק מה המקום שלה,

אבל גם מהאהבה שידעתי מהי, נפלתי.



אז... באותו היום שסיפרו לי על האהבה,

כשראיתי אותה בטלוויזיה

נשכח פרט קטן...

אהבה מדהימה... אבל לא תמיד היא נגמרת כמו שהיא מתחילה,

אהבה, היא דבר כואב,

שלא תמיד יודעים איך להתמודד איתה.



אז למה? למה לא הזהרתם אותי מאותו כאב.......

כי עכשיו אני מנסה להתמודד ולא מצליח,

מנסה לשכוח את אותה האהבה הכואבת ומתקשה,

מנסה לאסוף את רסיסי הלב השבור , אבל הוא התנפץ לחלקיקים יותר מדי קטנים.



אז מי שיכול לאסוף את רסיסי ליבי ולהחזירו למצבו המקורי,

שיעשה זאת, כי לי, לי אין את הכוחות לעשות זאת.