המכתב מימני אלייך

אני מחכה לך, מחכה דקות, שעות, ימים..... חושבת שאולי פתאום יצלצל הפלאפון ועל הצג יהיה שמך..


אני יענה ואשאל: מי זה? למרות שאני אדע מי אתה! ושאשמע אותך עונה... זה אני סהר!! ליבי יתפוצץ!!


אבל עכשיו שאני חושבת על זה... זה לעולם לא יקרה... ועל הלחי נוזלת דמעה מרה! ואחריה עוד אחת ועוד אחת!


אני אשכב בחדר, אעצום את עייני... אני לא אחשוב עליינו אני אחשוב רק עלי! ואני ידמיין אותי מאושרת כמו שאני רוצה להיות! ולא כמו שעכשיו! מאוכזבת..


אך תוך כמה דקות  אני אפתח את העיינים וכל החלומות והאשליות ייעלמו!! והכול יחזור למציאות!


אני ואתה נישאר אותו הדבר. הכל יחזור לקדמותו!.


אני חושבת שאתה מפחד להיתאהב בי שוב..ואולי  כבר מאוהב!


אמרתי לך שצריך להיסתכן בחיים! ושתדע!!


שעל טעויותיי שלמתי! והתנצלתי! אבל אתה עדיין לא! וכל פעם אתה אומר: " אני אוהב אותך"


אני נישבע לא ליפגוע בך! אבל כמו תמיד בסוף הכול מיתהפך ואז אני שוב בוכה וכבר אין מי שיהיה איתי ואת שערי ילטף! שיבטיח שהכל בסדר ומחר יום חדש! שינגב לי את הדמעות ויחבק שצריך!! ושיאהב!


ואני בשלי ממשיכה לטעות וכל פעם ניפגעת!


ועכשיו אתה עם אחרת ואני עדיין בך מאוהבת! כולם שואלים אותי עם נפגעתי! אבל אני.. לא יהרוס ולא יתן לך להרגיש שהצלחת! אני פשוט יגיד.. לא! לא ניפגעתי בגללו! נפגעתי מהילד שאותי אהב!


ולא מזה שמשחק עם אחרת! וניגשתי אלייך ואמרתי לך!...


אני עוד מחכה.. אבל לא להרבה זמן!


אביה שושני