תהיה לי לפנטזיה

~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~


יש כאלה שיחשבו שזה לא יכול להיות אהבה או שאני סתם משלה את עצמי...ככה גם אני
חשבתי בהתחלה אבל ככל שהעמקתי לחשוב על זה גיליתי בעצמי שזה כן יכול לקרות....

הכל התחיל כשהביאו לי מחשב הביתה...אני כמובן ישר הורדתי אייסיקיו מסנגר ואת כל
השטויות האלה.

יום אחד חברה שלי באה אלי הביתה ואמרה שיש מישהו שאני פשוט חייבת להכיר,שפשוט אין
על הבנאדם הזה,שהוא מצחיק ושנון ובקיצור אחלה גבר.היא הוסיפה אותו לרשימת המשתמש
שלי באייסיקיו וככה התחלתי לדבר איתי. בהתחלה היינו מדברים פעם בכמה ימים כי לא ממש
היה לי כוח למחשב ולאנשים שדברתי איתם אבל ככל שעבר הזמן התחלתי להבין למה חברה שלי
התכוונה...הוא באמת היה מצחיק ושנון ואחלה גבר.היינו מדברים במשך שעות לפעמים אפילו
עד 3 בלילה...ככה היינו מדברים יותר ויותר ובגלל אותו בחור מצאתי את עצמי פשוט
יושבת מול המסך ומחכה שהוא יכנס לאייסיקיו כדי שנוכל לדבר.בטלפון לא היינו מדברים
למרות שהיה לו את המספר שלי ולי היה את שלו.במשך כל אותה תקופה התקשרתי אליו רק פעם
אחת כדי לשמוע את הקול שלו ולזכותו יאמר שיש לו קול מ-ד-ה-י-ם יש לו את הקול הסקסי
ביותר ששמעתי אי פעם!!! אבל זה לא העיקר פה.

בכל מקרה עם הזמן באיזשהו שלב מצאתי את עצמי חושבת עליו נון-סטופ בשיחות שלנו היינו
מדברים על הכל פשוט מאוד על הכל וידענו המון אחד על השני!!!

בהתחלה כשהייתי חושבת עליו הייתי אומרת לעצמי שאני סתם מכניסה לימחשבות לראש,שהוא
בסך הכל ידיד טוב שלי ושאני רק משלה את עצמי ואני לא אוהבת אותו באמת.אבל אחרי כמה
חודשים,כשהשיחות שלנו הגיעו לפסים יותר אינטימיים,לדבורים על הפנטזיות שלנו רק אז
קלטתי כמה שאני אוהבת אותו וכמה שאני רוצה אותו,שיהיה איתי,שיהיה שלי!!רק אז הבנתי
כמה שאני רוצה שהוא יהיה הראשון שלי,זה שיסיים את תקופת "הילדות" שלי.

כנראה שבגלל מה שהרגשתי הכל נהרס,בגלל שכל כך רציתי לדבר איתו ולדעת עוד על אותו
בנאדם כל כך מדהים ומושלם,התחלתי לשאול שאלות והוא התחיל להתעצבן ולהגיד שאני לא
חייבת לדעת הכל.לאט לאט השיחות שלנו התחילו להיות קרות יותר והתחלנו להתרחק בסופו
של דבר זה הגיע...הריב הגדול,שאחריו לא דברנו בערך חודש.יענו דברנו אבל לא כמו
פעם,עכשיו זה נהיה שיחות של מה "המצב? מה חדש?" וזהו.במשך כל הזמן הזה אני כל כך
התגעגעתי אליו,אל השיחות שלנו,כל כך רציתי לדבר איתו אבל פחדתי,פחדתי שהוא שוב
יתעצבן ושהקשר שלנו יהרס לגמרי.

אחרי אותו חודש שלא דברנו שלחתי לו הודעה והתחלנו לדבר על הריב שהיה לנו וזה מאוד
עזר כי הבהרנו כמה דברים אחד לשני ואיכשהו פשוט סלחנו ושכחנו,כמה שחשבתי שאני בחיים
לא אסלח לו על זה,אבל גם אני הייתי אשמה פה אז כנראה זה מה שהקל עלי לסלוח לו.אבל
למרות אותה שיחה עדיין משהו היה שונה בשיחות שלנו,עדיין היה את הקור הזה אחד כלפי
השני,עדיין הייתה אותה ציניות.ואני כל כך התגעגעתי לחום בשיחות,להרגשה הטובה שהוא
נתן לי.ככה דברנו במשך עוד איזה שבועיים שלוש באותן שיחות קרירות.

עד שלילה אחד שישבתי מול מסך המחשב מבלי לעשות כלום,לא לדבר עם מישהו,לא לגלוש
באנטרנט ואפילו מבלי לשמוע מוזיקה,השעה הייתה בערך 1 בלילה ואני עוד שניה הייתי
נרדמת על המקלדת ומה שהעיר אותי זה ה"אואו" של האייסיקיו...מישהו שלח לי הודעה...כל
כך קיוויתי שזה הוא אבל חשבתי לעצמי "אין סיכוי כי אנחנו בקושי מדברים".הרמתי את
הראש אל המסך וראיתי את השם שלו מהבהב בסרגל העבודה,ישר התעוררתי,פתחתי את החלון
וראיתי "מה המצב מותק?" ישר עניתי שהכל טוב ושאלתי לשלומו,התחלנו לדבר על מה שקרה
לכל אחד במשך הזמן שלא דברנו ועל כמה שהתגעגעתי אליו וכמה שהוא היה חסר לי,הוא
והשיחות האלה.הוא אמר שגם אני חסרתי לו ושגם הוא התגעגע.

באותה שיחה אף אחד מאיתנו לא הלך לישון למרות שלמחרת היו לימודים זה לא הפריע
לנו,דברנו בערך עד 6 בבוקר במשך 5 שעות!!! עד שהוא אמר שהוא צריך להכנס למקלחת כדי
שבוא לא ירדם בשיעור ואז שאלתי אותו אם הוא מסכים לי לשאול אותו שאלה אחרונה...הוא
ענה "ברור מאמי בשבילך הכל את יודעת את זה" שאלתי אותו מה קרה שהוא לא שלח הודעות
ולא דבר איתי ולמה כשאני שלחתי הוא לא ענה...חיכיתי כמה דקות ארוכות לתשובה
שלו,חשבתי כבר שהוא לא יענה-שהוא יתחמק,אבל הוא ענה,הוא אמר שכל העניין הזה של
הפנטזיות שדברנו עליהן הרתיעו אותו,בהתחלה לא ממש זכרתי מה כבר אמרתי לו והוא הזכיר
לי, שאמרתי לו שהפנטזיה שלי היא להגשים את הפנטזיה שלו...הוא אמר שזה הרתיע אותו כי
הוא חשב שאני רוצה קשר רציני איתו אז הכחשתי כי ידעתי שאם הוא ידע הידידות שלנו
תהרס,למרות שבאמת רציתי אותו ועוד איך רציתי.

כאן מסתיים לבנתיים הסיפור שלי,עכשיו אנחנו שוב חזרנו לאותן שיחות שהיו בהתחלה
והפעם אני לא אתן לשום דבר להרוס.למרות שאותו בחור מושלם עדיין נשאר בגדר הפנטזיה
שלי...אני מקווה שזה ישתנה ושהפנטזיה הזאת תתגשם...אז זהו לבנתיים מקווה שנהנתם
לקרוא.לספקנים שבינכם הסיפור באמת קרה לי וזה לא המצאה או משהו...אם יהיו עידכונים
אז סביר להניח שאני אכתוב.

שלכם, המפנטזת... :)

~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~