איך שהסורגים הפרידו בינינו-חלק 28

עליתי לחדר שלי בעצבים! כשעליתי בדיוק במדרגות.. נשמעה דפיקה בדלת... זה היה...
חבר של אחי איציק... למזלייייייי

איזה מזל חשבתי לעצמי, פחדתי אש שזה יהיה אמירר..!!!

אמרתי שלום יפה ועליתי לחדר שלי....

נשכבתי על המיטה ולא הפסקתי לחשוב על אמיר.. הוא הטריףףףףףףףף אותיי... הוא כזה
מיוחד... אין דברים כאלה בעולם אני מבטיחה לכל אחד מכם.

אחרי כמה דקות התלבשתי .. לשתי עליי חולצה שחורה של נייק צמודה, ג'ינס של דיזל
ונעלי נייק שחורות... פיזרתי את השיער שמתי בושם וירדתי למטה.

התקשרתי לאוראל...

אני:"מה קורה מתוקה?"

אוראל:"אה מאמי הכל טוב איפה את?"

אני:"אני בבבית אבל תכף יוצאת תגידי את רוצה לבוא איתי סיבוב לעכו?"

אוראל:"מה יש שם?"

אני:"בדרך אני יסיבר לך"

אוראל:"בכיף מאמי אני ילבש עלי משהו ותבואי לאסוף אותי סבבה?"

סגרנו שנלך.. חיכיתי איזה 10 דקות לקחתי את המפתחות ויצאתי מהבית.. שבאתי לעלות
לאוטו אחי שרק לי... הסתובבתי ושאלתי אותו:"מה??" "לאן את הולכת?" שאל...

"עם אוראל יותר מאוחר אני באה יאלה ביי" עליתי לאוטו שלי ונסעתי לכיון הבית של
אוראל.

אספתי אותה.. והסברתי לה...:"אוראל, אני לקחתי אותך איתי כי אני בוטחת בך ויודעת
שלא תספרי לאפחד מה שאת הולכת לדעת.."

אוראל היא אשת הסוד שלי היא יודעת עלי הכל והתכוונתי לספר לה על אמיר בדרך... אני
אוהבת אותה ואני יודעת שהיא תמיד תהיה לצידי... וזה יתרון אין הרבה חברות כאלה
היום... את סיון לא לקחתי כי לא רציתי להכניס אותה לעסק..

כי היא עכשיו מאורסת לאח שלי וזה חבר של אחי בקיצר ברדק.. לא רציתי לגרום לה לשקר
לו או משו כזה.

בדרך סיפרתי לאוראל על אמיר הכל מההתחלה ועד הסוף.. היא הייתה בהלם מוחלט לגמרי ולא
הגיבה כמה זמן.. וגם על זה שהוא חצי יהודי בעצם היה לה קשה להאמין.

"זה מסובך אחותי אני לא יודעת אם כדאי לך להיכנס לזה..!!" אמרה חד וחלק.

אני:"אל תדאגי אוראל אני יודעת מה אני עושה... עכשיו נעבור דרך הפיצוצייה שם אני
רוצה לראות משהו"

אוראל:"אין בעיה אני איתך ואת יודעת את זה מכולם"

החניתי את האוטו.. נכנסנו לשדרה שבה נמצאת הפיצוצייה... וכמו שציפיתי ולא ציפיתי..
ראית את אמירר... אבל לא לבד! אתם לא תאמינו... עם מי.... הוא ישב שם בסבבה שלו....
עם ולריייייייייהההההההההההההההההההההההה!

אני ואוראל הסתכלנו אחת על השנייה בטירוף ולא הבנו מה נהיה, אבל למזלי אוראל הפיגה
את המתח והיא שיחקה אותה כמו שצריך..

"ולרייה מה קורההההה מאמי? מה את עושה פההההה?"

כשאמיר ראה אותי הוא כבר לא כ"כ ישב בסבבה שלו כמו מקודם.. הוא כמעט והתחיל להזיע
כשראיתי אותו עם ולריה... כ"כ התעצבנתי הרגשתי שמשחקים בי!

ולרי גם לא טיפשה וישר יצאה בשאלה...

"מה אתן עושות פה???"

אוראל:"באתי עם עדן לקנות איזה חולצה בחנות הזאת.."

ולרי:"אה וואלה? יפה"

שלושתינו הרגשנו מוזר.. בקושי סיבבתי לולרי ת'פנים ובקושי היא סובבה לי.. אבל כמו
תמיד.. שוב.. אוראל שיחקה אותה... בלית ברירה הלכנו לקנות חולצה חחחחחחחח ואז חזרנו
וישבנו שם...

אמיר ניכנס לשחק בסנוקר שם (יש גם סנוקר) ואז קיבלתי הודעה..... "זה לא מה שאת
חושבת" צחקתי מההודעה המפגרת הזו.... עדיף שישתוק חשבתי לעצמי.

התחיל ממש להחשיך.. וככל שהתחיל להחשיך באו יותר אנשים לפיצוצייה הזאתי.. יש שם
אוכל סנוקר מקום ישיבה דווקא סבבה כזה.

כל הזמן הזה ולריה ניסתה להתחיל עם אמיר אבל הרגשתי שהוא דחה אותה כי אני בסביבה..
הם ממש לא עניינו אותי פתאום.

אני ואוראל השתלבנו מזה טוב שם יעני היה שם גם ערבים וגם יהודים... וכולם היו
חמודים... התחילו איתנו כל החברים של אמיר ואמיר התפוצצץ וכל רגע אמר להם משהו
בערבית..

ניכנסתי לבפנים לקנות סיגריות ואמיר נידחף לקופה ומכר לי...

אני:"תביא לי LM לייט"

אמיר:"מה יש לך זה לא ככה היא פתאום באה"

לא עניתי לו על זה הוא הביא לי את מה שביקשתי ואז אחת ניכנסה ואמרה:"אמירררר יא
חתיך מה קורההה?" התחילה להימרח עליו ולחבק אותו.. לקחתי את הסיגריות עשיתי לו
פרצוף עם חיוך של שטן שעשה צחוק ממנו והלכתי לשבת בחוץ.

אוראל לחשה לי באוזן:"תגידי מי זה הבחור הזה שם?"

הסתכלתי עליו ואמרתי לה:"ראיתי אותו פעם אחת, קוראים לו לירוי"

אוראל:"אמאא איזה מאלף"

אני:"אז לכי על זה חחח"

הדלקתי סיגריה וולרי ביקשה גם...

"אני לוקחת סיגריה"

אני:"קחי"

היא התחילה לדבר איתי ולהתחנף כזה... הרגשתי שהיא עושה את זה בכוח כי היא ראתה שיש
לי עמדה פה.

ולריה:"מאיפה את מכירה את כולם פה?"

אני:"אני לא מכירה חלק הכרתי עכשיו ואלה שלא יושבים בבית שלי"

ולריה:"אהה... איפה סיון?"

אני:"בבית"

באו כל מיני בחורות כאלה וכולם נמרחו לאמיר על הצורה.. בלי בושה... לא ידעתי כמה
שהוא פופולרי באזור שלו בקרב כל הבחורות....

קינאתי מאוד מאוד מאודדדדדדדדדדדד... ואז קיבלתי בדיוק שיחהה.... מהכלא, מרותם.

אני:"מה קורהההההה מותקק??"

רותם:"בסדר איפה את?"

אני:"בעכו"

רותם:"מה את עושה שם תגידי?"

אני:"עם חברות בפיצוצייה הזאת"

רותם:"את לא מתביישת?"

ממש התעצבנתי שהוא אמר לי את זה, הלכתי לצד ואמרתי לו:"רותם, תזכיר לי מי אתהההה?
אבא שלי? לא סליחה סבא שלי!!!! נידמה לי שאתה גמרת איתי לפני כמה זמן סופית!!!!
ומותר לי לעשות מה שבאליי!!"

רותם:"אני לא מאמין תראי מה עכו עשתה לך פתחה לך ת'פה ואת העיינים, יודעת מה אני
כולה דואג לך תעשי מה שאת רוצה תתפוצצי שם ומצידי תתחתני עם הערבי-יהודי שלך אם את
חושבת שאני לא יודעעעע"

ניתקתי לו בפנים... מצד אחד כאב לי שדיברתי אליו ככה מצד שאני הוא יותר מדי תפס
בעלות עליי.. וזה הרתיח לי ת'צורה!!!! דיי נימאס לי הרגשתי סופית שזה נגמר ביני
לבין רותם!!!

אמיר התקרב אליי ואמר לי:"שמעתי ת'שיחה.."

אני:"יופי לך"

אמיר:"תראי נשמה, ככה זה בעכו יש לי מלא ידידות ולא ידעת את זה.. מלא ידידות ומלא
חברים.. זה לא אומר שיש לי משהו איתן"

אני:"מה אתה אומר??? למה אתה אומר לי את זה בכלל??? אתה נשמע כמו איזה נעל שהפכו
אותה אתה יודע את זה? אתמול זיינת לי ת'מוח על אהבה ועכשיו אתה מספר לי את זה? לי
זה לא מתאים"

אמיר:"רגע תרגעי שניה עדן אם את עצבנית בגלל רותם אל תעיפי את זה עליי"

אני:"יודע מה? כבר חברים שלך יותר טובים ממך"

הלכתי לו בפנים, ושמעתי אותו מרחוק:"סעמקקקקקק".

אמרתי לאוראל באוזן שאני הולכת, היא באה איתי.. ולריה נישארה שם המושפעת הזאת
ועליתי לאוטו.. סיפרתי לאוראל מה קרה והיא הצדיקה אותי שזה ממש מוגזם... וזה כמו
בית בושת שם.

טוב שנסעתי לעכו חשבתי לעצמי, גיליתי הרבה דברים שם על האופי של
אמיררררררררררררררררר.

הורדתי את אוראל בבית שלה.. ונסעתי הביתה... היה לי יום סוער מריבה עם רותם אח שלי
אמיר ולרי הזבל הזאת כבר נימאס לי מהכל חשבתי לעצמייייי!

פתחתי את הדלת של הבית לא הספקתי לנשום ואחי יצא עליי:"מה חשבת שתמצאי בעכו?"

אני:"מה אתה רוצה???"

אליאב:"רק זונות יש שם, זונות מזדיינות וחרא של רמה לי יש חברים שם וכל החיים שלי
ישבתי רק איזה פעמיים בפיצוצייה הזאתיי"

אני:"אין לי כוח לכלום אני עולה למיטה..."

אליאב:"כבר אי אפשר לשלוט על השטויות שלך את יודעת.. חירפנת לכולם ת'שכל.. אבל את
יודעת מתי תצטערי על הכל? שרותם בעזרת השם יקבל שליש והוא יהיה בחוץ"

ידעתי שזה נכון... בכל זאת המשכתי למיטה הורדתי מעלי תבגדים ונחתתי כמו איזה ילדה
שלא ישנה מאתיים שנה.

למחרת בבוקר... העירו אותי כאילו באו להרוג אותי.. כשהתעוררתי זה/זאת
הייה............