אולי הגיע הזמן

אולי הגיע הזמן שאני אוותר...


שאפסיק לחפש אחריך


כמעט התפתיתי היום שוב- להקליד את השם שלך ולראות מה יצא, אבל כבר כמה שבועות שוויתרתי על זה


אחרי שראיתי שכל מה שאתה כותב פוגע, כשהוא בכלל קשור, כשאתה בכלל כותב...


וויתרת עליי לגמרי, וכמו שמלכת היופי שלנו אמרה לי היום: "זה כמו סכין בגב.."


היא עדיין שואלת אותי אם אתה הומו, אתה יודע?


ואני עדיין לא סיפרתי לה את האמת...


לא גיליתי לאף אחד..


היה לי משבר קטן לפני כמה ימים.. שוב מיררתי בבכי...


זה היה משבר השלושה חודשים...פסיכולוגים אומרים שאחרי 3 חודשים יש משבר כזה.. אז היה לי..


אתה יודע, יש מישהו אחר..


ואני חושבת שאני מפתחת רגשות כלפיו, ואני אפילו מרגישה את ה"היי" הזה שוב..


ורציתי לספר לך על זה ולשתף אותך בלבטים שלי..


רציתי עד שנזכרתי- שאתה לא מעוניין לשמוע


אחרי מה שקרה, אחרי התגובות מלאות השנאה שלך אליי אני שואלת את עצמי אם פעם היה לך באמת אכפת, או שתמיד סבלת בשקט כשהייתי מבלבלת לך את המוח על כל הבעיות היומיומיות שלי...


 


אני כבר לא זוכרת אפילו את החוויות הטובות- הכול מטושטש והרגש גם כהה זה מכבר ואני נשאבת אל חיים אחרים ואל אני אחרת


נשאבת מתוך הכלום אל משהו חדש


 


עדיין תוהה אם הייתה לי איזושהי משמעות בחייך


עדין מנסה לסלוח לך- בשבילי, שתהיה לי שלווה


ועכשיו כשאני באמת מוותרת ובאמת משחררת ומשלימה עם זה שאתה כבר לא האיש שאהבתי כל כך, ואולי לא היית אף פעם


עכשיו כשאני מתחילה להבין שזה לא חשוב מה אתה חושב ואיך היית מסוגל ככה להפסיק לאהוב אותי ולהפסיק להיות חבר, ואיך יכולת לוותר עליי- אתה הרי יודע על מה וויתרת...


איש גאון שלי- אני אגיד לך כמה מילים אחרונות לפני שהמסך ירד והאור יכבה


אני אוהבת אותך, אתה יקר לי, אני מקווה שטוב לך ושתבנה לך חיים מלאים בכל מה שמביא לך אושר, ושתמצא את האהבה שלך שתעשה אותך מאושרת, כפי שעשית אותי.


תודה לך על הכול


אני לא אשכח אותך


תרצה או לא תרצה- אכפת לי ממך


 


אוהבת תמיד