סבתא יקרה שלי! (ורדה)

אני יושבת ומביטה בתמונות שלך הדמעות מתחילות לרדת..


אני עדיין לא מעכל שאת לא פה איתנו ושאת שם, במקום טוב..


למה אלוקים לקח אותך כ"כ מהר?? למה העולם האכזר הזה לא נתן לי להספיק איתך כלום???


לא הספקתי אפילו לומר לך שלום, לא הספקתי להיפרד ממך ולומר לך עד כמה שאני אוהבת אותך..!


אני זוכרת שראיתי אותך שם על המיטה, כ"כ רגועה ושלווה, בלי קמטים, עינייך עצומות, ואת שקטה.. ובי התפרץ השד ושיחרר את הדמעות שלא רצו לעצור.


זה היה היום האחרון שראיתי אותך ואפילו לשמוע שאני אוהבת אותך לא שמעת, לא יכלת..


סבתא אני מתגעגעת המון, את חסרה לי, חסרים לי הימים והחגים איתך, עם מי נצחק? מי תתלונן כל הזמן? מי תגיד לי להתלבש לא חשוף ולהיות ילדה טובה? מי תצחיק אותי?


אפילו לקיטורים שלך אני מתגעגעת, מתגעגעת לכל רגע שהיה איתך, רע או טוב.


אנחנו שומרים על סבא, אפילו על פניו יש הבעה עצובה, סבא אהב אותך ועוד אוהב למרות שלא הראה זאת תמיד.. עצוב לו בלעדייך.. קשה לו!


סבתא אני מבקשת סליחה שלא באתי בשבת החרונה לחייך, אני לא ידעתי שזו תהיה השבת האחרונה, שלא יהיו עוד ימים איתך, עוד חגים, עוד שבתות...


אני אוהבת אותך המון סבתא ומתגעגעת, לא יכולה עוד בלעדייך.. משו חסר לי בפנים, המשהו הזה זו את.. יש לי חור בלב..


אני מבטיחה סבתא שלעד אזכור אותך, אף אחד לא יעקור אותך מליבי..


אני אוהבתתתתתתתתת נשבעעעעעעעעעעתתתתתת!!!


 


נכדתך סיוון .מ