תודה

תודה זה מה שרציתי לומר, תודה לך שאחרי שהתאהבתי בך נתת לי להרגיש כמו סמרטוט
תודה לך שהוצאת אותי מהאובססיה שלי אהבה לבקש ולחפש כל הזמן אהבה תודה לך על ששיקרת
אותי על שלקחת לי את הלב וקרעת לגזרים תודה לך על שלקחת את נשמתי ושרפת באש השנאה,
ותודה רבה לך שבזמן הכי קשה שהיה לי אי פעם השארת אותי לבד ואני לא רוצה להמשיך
לחיות פשוט רוצה למות, נמאס לי אין לי כח נפשי ופיזי כבר, הוא נעלם ואני נופל לתוך
תהום ללא תחתית ואני מפחד כי הכל שחור ואני מפחד שאני אגיע (אם אני אגיע) לתחתית
אני לא אצליח לקום, ואם אני אתמוטט אני לא אקום ואני מפחד מזה כי זה מה שיקרה בסוף.
אבל כנראה שאף אחד לא צריך אותי יותר ואין לי מה לעשות כאן יותר! הרבה אנשים יודעים
על המצב שלי ואף אחד לא רוצה לנסות אפילו לעזור לי, רוב האנשים שיודעים אומרים: "טל
אני כאן" "טל אני פה בשבילך" – חרטה! כי שאני באמת צריך את העזרה אף אחד לא נמצא
לצידי או אף אחד לא עוזר לי כולם אומרים את זה כדי לצאת מידי חובה! אפילו את אהובתי
שאמרת שאת רוצה לעזור לי שאמרת לחברה שלך שאת צריכה/רוצה לעזור לי כי את "חולה
עליי" או כי אני "חשוב לך" את לא עזרת ולא עוזרת סתם פוגעת ושוברת שוברת לי את הלב
כל פעם מחדש. יש לנו זמנים יפים ויש לנו זמנים כואב אבל שאת היית במצב נורא אני
הייתי שם ועזרתי לך ותמכתי בך שכחתי מהבעיות שלי ולמרות כל הכאב והסבל ותאמיני לי
מותק שכאב לי עזרתי לך עם החבר שלך ועזרתי לך עם החברה שלך ועזרתי לך בכל דרך שרק
יכולתי. "את החיים שלי אני אתן לך" אמרתי לך וכנראה שלקחת את זה כמובן מאליו ולקחת
את זה רציני מידי ולקחת את החיים שלי אהובתי, לקחת לי את החיים וזרקת אותם לפח
ושרפת אותם, (בבקשה ממך תכבי אותם!), כי בלעדייך אין לי חיים את היית התקווה היחידה
שלי בחיים שאולי יום אחד אני אשיג אותך שאולי יום אחד תהיי שלי כמו שאני שלך שאולי!
ורק אולי! תאהבי אותי כמו שאני אותך. את הסיבה לה אני חי.

אז.................

להתראות מתוקה!