📚 סיפורי אהבה
it's just love 1
👁️
1,294 צפיות
💬
2 תגובות
it's just love
++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
"וואי,קארין,אני בשוק!",
שמעה עלמה את חברתה הטובה ביותר של קארין,
מלכת הכיתה,מאזינה לה ומצחקקת.
"נו,ומה היה אחר כך?",שאלה חברתה הטובה ביותר של קארין-ליהי.
קארין דיברה מעט,מלחששת ברוב גאון.
"מה?!----אין מצב!",קראה ליהי.
"טוב,את מודעת לזה שכווולם,חייבים,ממש מוכרחים,לדעת עכשיו!",הכריזה ליהי בקולניות.
כן,ככה זה כשאת החברה הכי טובה של מלכת הכיתה.
לא משנה מה,את חייבת להעריץ אותה,להלל אותה.
עלמה הביטה בשתיים ברחמים.הן ממש תעשיית התיכון.
שתי נערות שחיי החברה מיכרו אותן,הפכו אותן לשתי בובות על חוט פתטיות.
אמנם נראה דווקא שקארין היא זו שמושכת בכל החוטים,אבל למעשה,היא רק משחקת תפקיד כדי
למצוא חן.
"שיואו,נגה,אין לך מושג מה קארין רק סיפרה לי עכשיו!את לא תאמיני!",אמרה
ליהי,מתלהבת רק מעצם הידיעה,שתעורר רעש בכל חבריה שלה ושל קארין.
בעצם,בתיכון כולו,חשבה ליהי בהערצה.
היא תמיד אהבה להיות השולייה של מלכת הכיתה-החברה הכי טובה,שהיא גם משרתת.
ככה,היא תמיד בסוד העניינים,אף אחד לא יכול לבוז לה,כי הרי קארין חברה שלה,והיא
נהיית יותר מקובלת מרגע לרגע בזכות מלכת התיכון, השכבה, הכיתה-קארין.
"מה?!",שאלה נגה בהיסטריה.
היא אהבה להיות אחת מהפמלייה של קארין.
נגה לא הייתה נערה מאוד מיוחדת,וזכתה להרבה 'הטבות' בזכות היותה בפמליה של קארין.
בנים הציעו לה לצאת לדייטים,היא זכתה להיות תמיד בסוד העניינים,ותמיד מוקפת בהרבה
אנשים.
עלמה הביטה בכל זאת ברחמים עצומים.'כמה פתטי',חשבה בליבה.'אני בחיים לא אשנה את
עצמי בשביל אף אחד',הוסיפה לעצמה.
"שון יוצא עם קארין!הוא עצמו הציע לה!",צווחה ליהי בהתרגשות,כאילו לא רק הרגע בושרה
וההתרגשות כבר אמורה לפחות.
בבת אחת ירד ליבה של עלמה עמוק עמוק,לטימיון,יחד עם כל חלומותיה המנופצים.על אהבתה
הסודית לשון,ילד מקובל,מלך הבנים,בנבחרת הכדורסל, אהוב הבנות, חתיך יוצא דופן.
ובעצם,כל מה שהיא רק חלמה עליו בבן.
היא נאנחה עמוק בליבה,כועסת על העובדה שרק בנות כמו קארין זוכות לדבר,ולנהל מערכת
יחסים כלשהי עם בנים שווים....כמו...כמו שון...שון,שהיא מאוהבת בו בסתר כבר כמעט
שנה.
שון,שהיא משרטטת ציורים שלו במחברותיה,יחד עם כיתובים המהללים אותו ואת מעמדו.
כן,אותו שון שהיא כל כך אוהבת.
אותו שון,שהיא חולמת שיציע לה חברות.
השון הזה,שהיא רק רועדת מלציין את שמו,או להכליל אותו במשפט....
++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
מה אתם אומרים,כדאי לי להמשיך? :-)
++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
"וואי,קארין,אני בשוק!",
שמעה עלמה את חברתה הטובה ביותר של קארין,
מלכת הכיתה,מאזינה לה ומצחקקת.
"נו,ומה היה אחר כך?",שאלה חברתה הטובה ביותר של קארין-ליהי.
קארין דיברה מעט,מלחששת ברוב גאון.
"מה?!----אין מצב!",קראה ליהי.
"טוב,את מודעת לזה שכווולם,חייבים,ממש מוכרחים,לדעת עכשיו!",הכריזה ליהי בקולניות.
כן,ככה זה כשאת החברה הכי טובה של מלכת הכיתה.
לא משנה מה,את חייבת להעריץ אותה,להלל אותה.
עלמה הביטה בשתיים ברחמים.הן ממש תעשיית התיכון.
שתי נערות שחיי החברה מיכרו אותן,הפכו אותן לשתי בובות על חוט פתטיות.
אמנם נראה דווקא שקארין היא זו שמושכת בכל החוטים,אבל למעשה,היא רק משחקת תפקיד כדי
למצוא חן.
"שיואו,נגה,אין לך מושג מה קארין רק סיפרה לי עכשיו!את לא תאמיני!",אמרה
ליהי,מתלהבת רק מעצם הידיעה,שתעורר רעש בכל חבריה שלה ושל קארין.
בעצם,בתיכון כולו,חשבה ליהי בהערצה.
היא תמיד אהבה להיות השולייה של מלכת הכיתה-החברה הכי טובה,שהיא גם משרתת.
ככה,היא תמיד בסוד העניינים,אף אחד לא יכול לבוז לה,כי הרי קארין חברה שלה,והיא
נהיית יותר מקובלת מרגע לרגע בזכות מלכת התיכון, השכבה, הכיתה-קארין.
"מה?!",שאלה נגה בהיסטריה.
היא אהבה להיות אחת מהפמלייה של קארין.
נגה לא הייתה נערה מאוד מיוחדת,וזכתה להרבה 'הטבות' בזכות היותה בפמליה של קארין.
בנים הציעו לה לצאת לדייטים,היא זכתה להיות תמיד בסוד העניינים,ותמיד מוקפת בהרבה
אנשים.
עלמה הביטה בכל זאת ברחמים עצומים.'כמה פתטי',חשבה בליבה.'אני בחיים לא אשנה את
עצמי בשביל אף אחד',הוסיפה לעצמה.
"שון יוצא עם קארין!הוא עצמו הציע לה!",צווחה ליהי בהתרגשות,כאילו לא רק הרגע בושרה
וההתרגשות כבר אמורה לפחות.
בבת אחת ירד ליבה של עלמה עמוק עמוק,לטימיון,יחד עם כל חלומותיה המנופצים.על אהבתה
הסודית לשון,ילד מקובל,מלך הבנים,בנבחרת הכדורסל, אהוב הבנות, חתיך יוצא דופן.
ובעצם,כל מה שהיא רק חלמה עליו בבן.
היא נאנחה עמוק בליבה,כועסת על העובדה שרק בנות כמו קארין זוכות לדבר,ולנהל מערכת
יחסים כלשהי עם בנים שווים....כמו...כמו שון...שון,שהיא מאוהבת בו בסתר כבר כמעט
שנה.
שון,שהיא משרטטת ציורים שלו במחברותיה,יחד עם כיתובים המהללים אותו ואת מעמדו.
כן,אותו שון שהיא כל כך אוהבת.
אותו שון,שהיא חולמת שיציע לה חברות.
השון הזה,שהיא רק רועדת מלציין את שמו,או להכליל אותו במשפט....
++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
מה אתם אומרים,כדאי לי להמשיך? :-)





💬 תגובות (2)
כאב הבגידה עצום וצורב....אבל דעי לך יכול להיות שהכל לטובה,הוא לא המיועד לך..עוד
יבוא האחד שיעניק לך את האהבה האמיתית! זה מגיע לך!
אהבה ראשונה לא שוכחים,אבל היא מלמדת אותנו לדעת את הצדדים היפים והכואבים
של האהבה.. מאחלת לך שתהיי מאושרת..ויהיה טוב אם רק תאמיני...!
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות