לא תאמינו אבל זה קרה...

 לא תאמינו אבל זה קרה..!!

אולי הייתי רק בת 12 אבל זאת הייתה אהבה אמיתית וקצת לא ברורה..













הייתי בבית ספר בשנה האחרונה לפני שזה קרה..

הייתי בכיתה ו'..













אף פעם לא הכרתי מישהו כל כך חתיך וילד טוב..





אבל הייתה בעיה הוא היה בכיתה ה' ואני יודעת שאם אני יספר למישהו הוא יצחק כי ילדה
בכיתה ו' לאהוב ילד בכיתה ה' זה קצת מוזר אבל זאת לא הבעיה היחידה הייתה לי חברה
שסיפרה לי שהיא גם אוהבת אותו והיא הייתה חברה טובה אבל טיפה מעצבנת וכשהיא סיפרה
לי את זה צחקתי עליה ואמרתי לה תשכחי אותו ברגע שכולם יגלו את זה כולם יצחקו עלייך
ויהיו לך בושות...





אבל זה מה שקרה לי ולכן לא החלטתי לספר זאת לאף אחד אפילו לזה שאהבתי!!





יום אחד היתחברתי לאייסיקיו והיה לי הודעת מערכת..!!

פתחתי את ההודעה וגיליתי שזה היה הילד שאהבתי לא תאמינו אבל רק עכשיו גיליתי את
שמו..!!



התחלנו להתכתב ולדבר וזה היתגלגל לידידות טובה מאוד מאוד!!!

עד שיום אחד הוא לא בא לבית הספר ולא כל כך הרגשתי עדיין אם אני אוהבת אותו או שאני
סתם אוהבת להסתכל עליו..

אבל כשהוא לא בא הרגשתי שאני מתחילה להתגעגע אליו והוא חסר לי מאוד הוא לא בא גם
יום אחרי זה והרגשתי שאני נחנקת אבל יום אחרי הוא בא והייתי שמחה מאוד כאילו עכשיו
הכל בסדר עכשיו לא מעניין אותי שום דבר העיקר שהוא איתי..

חודש לפני שסיימנו את הלימודים חזרתי מהבית ספר והיתחברתי לאייסיקיו פתאום ראיתי
ששלחו לי הודעה לאייסיקיו מאהובי התחלנו לדבר כמו בכל יום..

מה קורה?סבבה מה איתך?סבבה יש חדש?לא אין ולך?לא מה עושה?כלום ואת?כלום...







ואז השיחה התחילה להתגלגל לשיחה של מסרים מהלב..

אני לא זוכרת בדיוק איך הגענו לזה אבל שאלתי אותו מה הלב שלך אומר??

ואז הוא אמר לי שהלב שלו אומר שכשהוא רואה אותי הוא מתלהב והוא שמח ושהוא לא מפסיק
לחשוב עלי ושיש אנשים שקוראים לזה אהבה...

הלב שלי התחיל לפעום חזק והיתרגשתי ואפילו הסמקתי עדיין לא היה לי אומץ לספר לו מה
אני מרגישה כלפיו...

הוא התחיל לכתוב לי משפטים יפייפים ואמרתי לעצמי "קחי את האומץ ותספרי לו.."

לא הייתה לי בררה אחרת זה או עכשיו או לעולם לא!

סיפרתי לו והוא התרגש...

ואמרתי לו שאני שמחה שזה הדדי אצל שנינו..

הקטע העצוב הוא שלא קרה בנינו -כלום-

ממש ממש כלום במובן של כלום..

לא היה לי חשק לאכול לא היה לי חשק לצאת עם החברים והחברות שלי לא היה לי חשק לישון
או להיות במחשב ..

בגלל שהוא לא התחבר יותר התחלתי לשכוח ממנו..

ובמקום להמשיך לאהוב אותו התחלתי לשנוא אותו..!!

יום אחד התכתבתי עם חברות שלי ופתאום אני רואה הודעה ממנו..

שמחתי קצת המקום של השנאה פינמה קצת מקום לאהבה ולא ידעתי מה אני מרגישה כלפיו..

השיחה התחילה כמו כל שיחה כרגיל..

אבל הפעם השיחה הזאת הביאה לריב ולא לשיחה של להגיד אם הוא אוהב אותי ומה הוא מרגיש
כלפי..

כשהוא התחבר ושל שיחה שלנו נגררה לריב הבנתי שהמקום של האהבה צריכה לפנות את כל
המקום בשביל השנאה..

התחלתי לשנוא אותו כמו שאהבתי אותו בהתחלה..

או אפילו קצת יותר..

שנאתי אותי שנאת מוות..

לא יכולתי לדבר איתו או להתקרב אליו..

הוא כבר הפסיק להעריך אותי עד שיום אחד השיחה שלנו נגררה ללריב שהוא בטוח יבהיר את
מה ששנינו מרגישים אחד כלפי השני ..!!

הוא אמר לי שהוא שונא אותי ובכיתי..

לא הפסקתי לחשוב עליו לרגע ..

מחקתי אותו מהרשימה שלי ולא דיברנו יותר מאז..!!

לפעמים הייתי חושבת עליו ובוכה קצת..

אבל זה מה שקרה ולא התראנו או דברנו יותר מאז זהו הבנתי שזה היה הסוף!!