הלב איתך עדן שלי 9

הלכתי ברחוב קצת עצוב, מלא בריקנות, מלא עצב ודמעות.



שמעתי אותך, הסתכלתי למעלה וראיתי כוכב. חשבתי שאולי זה את,



הרגשתי משוגע, את יודעת עדן שזה הלב,הלב שכל כך פוחד



לא מוכן אותך לאבד עדן,



אבל מה אני עוד יכול לבקש. אין לי למי לבכות, אין לי למי לזעוק שיחזיר אותך.



אלא רק לכוכב הוא, שקרא לך ולא מוכן אותך לאבד עדן,



כשהלכתי, נחצתי לשתיים. חצי אדם שפוי על פני האדמה וחצי אדם משוגע, מרחף.



אולי עם הכוכב ההוא בשמיים.אם הלב שכל כך אותך אוהב,



וככה סתם מה שהיה כבר לא יהיה יותר, כבר לא אחזור לשמוח, כי בלעדייך, אני יודע שלא
אוכל.



נדמתי ברחוב. בוהה באותו כוכב, שהייה נשמע בדיוק כמוך. כל כך רציתי לראות אותך.לחבק
אותך,לאהוב אותך,



דיברתי עם עצמי, בכיתי. ואנשים עברו הלוך ושוב והסתכלו.



הם לא ידעו שאני מדבר עם החצי השני שלי. שאני רוצה לראות אותו רק לרגע.נסיכה שלי
עדן,



אני לא משוגע. אני רק מתגעגע אלייך נסיכה שלי עדן .לתינוקת שלי איפה את נמצאת,מה את
עושה,אני רק רוצה לראות אותך מרחוק,



ולדעת שאת בסדר נסיכה שלי עדן ,אוהב אותך ומתגעגע אלייך מאוד אבא,



ופתאום הכוכב הזה נפל. בדיוק לידי. והאנשים עשו מסביבי מעגל.



נפלתי. וראיתי אותך לידי.



נפצעתי. אבל זה לא אכפת לי שאני כבר רבע אדם.



כי מאז אותו רגע שנפלת לידי ונפלתי לידך, זכיתי לראות אותך שוב. רק לעוד רגע.



כי מאז שהלכת. השתגעתי נסיכה שלי, את יודעת עדן שזה הלב שכל קח אוהב אותך ולא מוכן
לאבד אותך נסיכה קטנה שלי.