לאלמוג כהן ממורן רחמים

אני כותבת לך את המכתב הזה כי כבר אין בכוחי לשאת את כל מה שאני נושאת בליבי אני כל כך אוהבת אותך אבל עם כל זאת סולדת ממך תראה לאן הגענו לאיזה מצב? מי היה מאמין שבכלל נגיע למצב הזה שאנחנו כל כך מפחדים להגיד את מה שאנחנו מרגישים שאנחנו כל כך מרוחקים אחד מהשני גם פיזית וגם רגשית אני מרגישה שאני האדמה ואתה השמיים יש לי כל כך הרבה לומר לך אבל שאני רואה אותך המילים מתגמדות והופכות להיות ריקות מתכנן כל כך הרבה דברים עוברים לי בראש עכשיו כל כך הרבה שינויים ואתה לא שם כדי לתמוך ולעודד לעזור לי לקום מהמקום שאני נמצאת ומהבור שחפרתי לעצמי מהתהום שאני נמצאת בה אפילו אני לא יודעת מה הוא עומקה של הבאר כל כך השתניתי מאז שאנחנו לא ביחד שינויים לטובה או לרעה אני לא יודעת אני רק יודעת שאני כבר לא מכירה את עצמי ואני מפחדת. מפחדת להתעורר מאוחר מדי ואני לא יכול להשתנות שוב שינית אותי הפכתי ליותר בוגרת ממה שחשבתי שאהיה אי פעם הפכתי מילדה לאישה בוגרת שחושבת, שחולמת שיש לה שאיפות משלה, רצונות משלה רגשות משלה והיא יודעת איך להביע אותם מה שלא ידעתי בעבר אני נמצאת במצב שאין לי מושג איך יוצאים ממנו ואתה יודע מה אני לא עושה דבר כדי לצאת ממנו אני כל כך מנסה לשכוח ממך ולהכניס לעצמי לראש אתה סתם חרא של בנאדם אבל זה לא נכון היה לי כל כך כיף איתך בשנה וחצי שהיינו ביחד עברנו כל כך הרבה חוויות, אכזבות, מריבות, צחוקים, בכי ועצב. עברנו כל כך הרבה וקשה לי להרפות מזה עכשיו כל פעם שאני חושבת עלייך ומנסה לשכוח אותך מתנפץ בי גל זכרונות וכל הטוב בך ואני אומרת שאני רוצה אותך שוב רוצה אותך שתלטף אותי תחבק אותי תאהב אותי כמו פעם שנחזור להיות הזוג שהיינו עם כל מה שכרוך בכך אבל על מי אני עובדת כל כך הרבה עברנו ועל זה לא יכולנו להתגבר כל כך הרבה שינויים בי ובך עברו מאז שנפרדנו כל אחד מאיתנו השתנה אני מרגישה שאני כבר לא מכירה אותך יותר שאני לא מכירה את עצמי יותר אתה קולט אתמול אני יושבת עם עצמי ואומרת מי אני בכלל הצל שלך?  מה עושים שהצל המדריך אותי נעלם? האם הצל ממשיך להתקיים גם ללא הגוף שלו? וזה גרם לי לתהות הרבה בקשר לבני אדם כמה שתנסה להגיע אליהם כמה שתתקרב אליהם ומה שלא תעשה תמיד נראה לך שנגעת ופתאום אתה מגלה כמה שאתה רחוק בני אדם זה תמיד היה משהו שאינו מובן אצלי מהם בכלל? הם חושבים לפני שהם עושים משהו?הם חושבים איך זה ישפיע על אחרים או שבעצם איכפת להם רק מעצמם ואתה יודע מה לא הגעתי למסקנה ונראה לי שאני גם לעולם לא יגיע נראה לי שאף אדם לא מצא את התשובה לכך אז מי אני האדם הקטן שמנסה לפענח את בני האדם? למה לעזאזל אני יצליח? ואתה יודע מה אולי כל בנאדם הוא שונה ושלא תחשוב שאני חושבת שאני יותר טובה ממישהו כזה או אחר לצערי אני חרא כמו כולם זה כמו מנהרה שאתה נשאב לתוכה ברגע שאתה נכנס אין דרך כזאת או אחרת לצאת ממנה כל כך הרבה פעמים ניסיתי להתנתק ממך עשיתי את זה בצורה הכי גועלית שיש ובצורה הכי יפה שיש אבל בכל צורה אפשרית התגעגעתי אלייך התגעגעתי לשיחות הטלפון שלנו המצחיקות והפחות מצחיקות העצובות והיותר עצובות התגעגעתי אלינו אין לי מושג מה אני רוצה אני יודעת שאני לא רוצה אותך אך מצד שני אני יודעת שאני לא יכולה בלעדייך  קשה לי לא לדבר איתך כל בוקר להגיד לך בוקר טוב קשה לי לא להגיד לך לילה טוב כל לילה שאתה עולה לישון קשה לי לא לדעת מה קורה איתך במהלך היום קשה לי לדבר אלייך כמו שאני מדברת אלייך שאתה לא עושה לי כלום קשה לי בלעדייך וקשה לי איתך קשה לי לא לראות אותך כל יום קשה לי לא לספר לך מה עובר עליי עכשיו מה עובר עליי בלעדייך שאני לא איתך שאין מי שיחזיק אותי צמוד אליו ולא יעזוב אותי לעולם תמיד ידעתי שאני אוכל לסמוך עליך שגם אם אני ירפה מהאחיזה שלי אתה תמיד תהיה שם בשבילי ולעולם לא תיתן לי ליפול אבל נפלתי אלמוג ואתה לא היית שם...לא היית שם לאחות את הקרעים שאין לי מושג אם אי פעם ישובו להיות שלם עזבת אותי ונתת לי ליפול למטה ועד היום לא נחתתי ואין לי מושג איך הנחיתה הזאת תהיה הנחיתה הזאת תוביל אותי למשהו חדש טוב יותר פחות טוב אבל אני יודעת שאני לא רוצה לנחות כי אתה לא תהיה שם בכל נחיתה שהיא אני לא אמצא אותך שם איתי קרוב מה אני יעשה שאני אדע שלעולם לא תהיה שלי יותר האם אני ינחת בשלום? מי יחזיק אותי שם למטה? החיים טומנים לנו דברים שלעולם לא נדע כל כך הרבה מכשולים עברתי לאחרונה ובטוחה אני שגם אתה עברת לא מעט ולא את כולם עברנו בהצלחה נכשלתי בהרבה מבחנים במבחנים החשובים של החיים ואין דרך אפילו לתקן אותם במקום זה אני עושה את ההפך. לפני שהיית חבר שלי היית ידיד שלי שתמך ועוזר לי בחיים וראיתי בך מן אור שבקצה המנהרה שהיה לי עצוב ושמח שיתפתי אותך בכל מה שקרה לי בחיים וכל מה שעבר עלי בעבר בשבילי אתה היית כל כל העולם ואתה עדיין ממשיך להיות תמיד יהיה לך מקום בלב שלי תמיד תהיה לך פינה חמה אצלי בלב ואני לעולם לא אשכח אותך ההתנהגות שלי אליך נובעת רק בגלל שאני אוהבת אותך ואין לי מושג איך לשאת את כל האהבה הגדולה הזאת שאני חשה כלפייך מוזר תמיד חשבתי שברגע שניפרד אני ישתחרר ממך אבל לא ידעתי כמה נקשרתי אלייך וכמה קשה הפרידה תהיה ממך בא לי לצעוק לך מה אתה עיוור ? אתה לא רואה כמה שאני אוהבת אותך? אתה לא שם לב כמה אני רוצה שתחבק אותי? שתגיד לי שאתה אוהב אותי? שיהיה בסדר? שלא קרה כלום? והכול חזר לקדומותו?אבל על מי אני עובדת? אני אפילו לא יודע מה אני רוצה מעצמי ? אני יודעת  שכרגע ככה אני רוצה שיהיה אבל עוד דקה אני יחשוב בדיוק את ההפך ואני לא ירצה אותך יותר כי הסוף שלנו כואב לי הסוף שלנו עשה לי פצע שלעולם לא יוכל להגליד. נשברתי נגמר לי הכוח שפינה מקום גדול לכאב גדול מדי... הכוח חיזק אותי נתן לי תקווה וציפייה לטוב יותר... אבל זו הייתה מסכה שחיכתה לתלישתה בבוא העת... התבגרתי הצלחתי לראות את הדברים באור קצת שונה ... האמנתי אך שוב אכזבת אותי סליחה שורשה בלב אחרת אינה ראויה למבקש. הייתי צריכה לראות יותר להבין אך האהבה שלי אלייך סינוורה אותי מנעה ממני לראות את האמת אך שמא היה עדיף לחיות עם הספק? האמת כואבת הספק מעכב את הכאב עד לבואה התאכזבתי מגילוי האמת אך יותר מכל התאכזבתי ממך ששוב ושוב אתה נמצא שם שובר את ליבי לרסיסים זעירים ועדיין ואינך שם כדי לאחות אותם או לכל הפחות לנסות לתקן התחשלתי .האהבנ שלי אלייך הוכיחה לי רק כאב לב ...אני פה ינסה לשכוח אותך לעקור אותך מלבי הפצוע אומרים שפצע בלב הוא הגורם לצלקת ושהצלקת אינה נעלמת לא כל כך מהר... האם הוא יגליד אי פעם? האם הצלקת תיעלם? תגיד לי אתה... אתה יודע מישהו פעם שאל אותי שאלה.... מה עדיף מבחינתך להיות מאוהב או נאהב? לא ידעתי מובן שעדיף את שניהם אבל לבחור רק באחד מהם? מצד אחד אין כמו להרגיש נאהב לדעת שיש מישהו שמוכן לפנק אותך לזרוק לך מילה טובה ברגעי המשבר והכאב ולחבק אותך שאתה כל כך זקוק לאהבה וקצת חום מצד שני אין כמו להיות מאוהב זו הרגשה נפלאה זה נותן לך סיבה לקום בבוקר ושופע את החיים באתגר ובכלל מי לא מעדיף להעניק מעצמו מאשר לחכות לחסדי אחרים שאולי רק אולי יעניקו מעצמם? אז לא ידעתי מה עדיף ותתפלא גם היום אני לא יודעת. אני רוצה שתאהב אותי אני רוצה לאהוב אותך אבל אני לא רוצה שנהיה ביחד הפער הזה שינה אותנו שינה אותי ,שינה אותך הפער הזה הרחיק את שנינו אחד מהשני וככל שהזמן עובר הפער הזה גדל וגדל והפך למן משהו שחוצץ בינינו ואינו ניתן לגישור אלמוג אני לא יודעת איך אני מסיימת את המכתב הזה ובאיזה גישה כי אני עוד לא החלטתי מה אני רוצה לעשות אני רק יודעת שאני אוהבת אותך הכי הרבה בעולם ומאחלת לך הרבה בהצלחה בכל דרך שתבחר ובמה שרק תרצה אוהבת אותך הכי הרבה בעולם יותר ממה שאי פעם תוכל לתאר לעצמך עד לאן האהבה יכולה להגיע...