הפרידה ממך..

שהתאהבתי בך ידעתי שזה לא יהיה קל..


נתתי הכל בשבילך..אפילו את עצמי..


הייתי צריכה אותך תמיד בכל מצב..והיית שם בשבילי..


הכל היה טוב ויפה..עד שהחברים שלך מהקנאה שלהם הרסו הכל..


תמיד היו נגד תמיד ניסו לסכסך..


שהם פגעו בך זה כאילו פגעו גם בי..כל הכאב שלך הפך להיות גם שלי..


כל הדמעות היו גם שלי..נהפכת לחלק ממני..


עד שהיית צריך לבחור..בחרת בהם..ואני נשארתי עם כל הכאב של שנינו בתוכי..


עשית מה שהם רצו..השפלת אותי..והכל בשבילהם..


אף פעם אני לא ישכח את המילים שאמרת..הכאב שהשארת..


אף פעם לא קיבלתי ממך הסבר להכל..עזבת לחו"ל ואחרי תקופה חזרת..


אני התקדמתי..וגם אתה..נפגשנו במקרה..המבט שלך..היה כמו פעם..


עצרת..ניסית לדבר..אבל אני המשכתי ללכת כאילו אני לא מכירה אותך..


המשכת להסתכל ולא הבנת..עכשיו אתה משלם על כל הכאב..


אתה איתם אבל כולכם שונאים אחד את השני...


כל הכאב שהשארת בי חוזר אליך..עכשיו אתה זה שסובל..


מצטערת שאני לא יכולה להיות שוב כמו פעם לצידך..אני כבר לא רוצה לסבול איתך..


אני עדיין רואה אותך לפעמים ואתה..לא מפסיק להסתכל..


נכון שהכל שוב חוזר אליך..? למה אף פעם לא רצית להסביר לי את הכל..?


אבל עכשיו לא מבקשת יותר הסברים..אני התקדמתי בחיים..


מקווה שיום אחד תיהיה מאושר..כי אני סבלתי מספיק בשביל שנינו..


ואני יודעת שאין יותר דרך חזרה..


לא אוהבת,וגם לא שונאת...


אני.