הסיפור שליי..6

לינוי:ספיר אמרתי לוו..

אני:מה הוא אמר!?!?

לינוי:הוא אמר שהוא לא אוהב אותיי..

אני:באמתת?!?

ואז דניאל ודן באו אלינו..

דניאל:ספיר.. אני צריך לדבר איתך..בואי שניה..

הלכתיי.. ולינוי מסתכלת עליי במבט מוזר..




"מה אתה רוצה?"

הוא הסתכל עליי בוחן אותי.

החזרתי לו מבט בחנתי אותו.. את עיניו החומות-ירוקות.. את אפו הסולד.. את שפתיו..

"תגידי את אוהבת אותי?"

"מה??!"

"את אוהבת אותי.. כולך מתה עליי"

"מה אתה חש?!"

"תגידי שלא"

"אני לא"

"תסתכלי לי בעיניים ותגידי לי שאת לא מרגישה אלי כלום"

הסתכלתי לתוך העיניים שלו. אמאאא איזה עיניים!!

לא יכולתי להגיד לו את זה.. משהו במבט שלו הפנט אותי.

"את רואה.."הוא שם את היד שלו מאחורי הראש שלי "את לא יכולה להגיד כלום", הוא התקרב עוד ועוד..

"ספפיר"

הסתובבתי, אלה היו לינוי ודן

"יאללה, זזנוו!?" דן שאל.

"כן בואו.. אין יותר מה לעשות כאן.."

הלכנו ברגל הביתה, היה צחוקים דן הרים בדרך את לינוי על הגב ודניאל הרים אותי =)

הגענו אליי הביתה

"לינוי, רוצה לעלות אליי?"

"כן בכיףף"

נתנו נשיקה לדן ולדניאל.. רק שלינוי הביאה לדן נשיקה בפה!!

"הופה הופהה אני הפסדתי משהו?!"חח ירדתי עליהם קצת=) כל הקטע שלא קנאתי בכללל!=]

ודניאל הוסיף לי עוד חיבוקיי=]

כשעלינו למעלה לינוי ספרה לי שהיא לא אוהבת את דניאל שהיא רק נדלקה עליו ושיש עכשיו קטע בינה לבין דן=]]

כל כך שמחתי.. עכשיו הקטע עם דניאל יהיה הרבה יותר קל=]

אני ספרתי לה עלדניאל והיא שמחה שמתחיל בינינו משהו=]

"לינויי יש לי רעיון! יש לי בית ריק רוצה לישון פה ונזמין את דניאל ודן לפה?"

"כןן תקשרי אליהם"

התקשרתי לדניאל והוא אמר שהוא יגיד לדן ונפגש בגינה נעשה סיבוב ואז נעלה אליי=]

לינוי ואני כמובן דפקנו הופעה..

אני לבשתי סקיני של לי קופר וסטרפלס לבן של גריפ וכפכפים ורוד בייבי כאלה=]

לינוי לבשה חצאית מיני של קסטרו וחולצה ירוקה פתוחה כזאת משהו יפה=]

התאפרנו קצת וירדנו למטה..




מצטערת שלא הייתי פה הרבה זמן וגם מצטערת שהפרק קצר.. הפרק הבא יהיה יותר ארווך=]]

חופש מהנהה=]