📚 סיפורי אהבה
~אני לא יכולה בלעדייך~ 1
👁️
708 צפיות
💬
4 תגובות
אני עתליה אני בת 17 מת"א....
הסיפור שלי מתחיל בפורים כשבבית הספר לקחו כמה אנשים לבסיס צבאי לתת לחיילים משלוחי
מנות.
המורה לאה הקריאה את השמות של מי שיוצא לבסיס....
"התלמידים שיוצאים הם לירון, נועה..." חיכיתי שהיא תגיד את השם שלי והיא אמרה
בסוף....הייתי מאושרת
הלכתי הביתה אכלתי ועליתי לחדר ראיתי את אחי ישן לי במיטה קפצתי עליו
"אסף אני הולכת לבסיס צבאי בצפון מחר!!!!!!"
"עופי מפה ימשוגעת...תני לישוןןןןן"
"אתה מעיף אותי מהחדר שלי?!...חצוף" זרקתי עליו כרית
"הוא תפס אותי ביד "אם את תמשיכי להפריע לי לישון אני תולה אותך..."והתחיל לדגדג
אותי
הלכתי משם
גיא ידיד שלי התקשר והלכנו ביחד לקניון לקנות מתנה לחברה שלו (הם חצי שנה ביחד
אלוהים!)
קנינו לה דובי ענק חולצה וג'ינס ואז ישבנו לשתות מילקשייק
"נו מה תולי (שם חיבה) את לא רוצה חבר?"
"מאד רוצה אבל זה לא ממש עוזר לי" חייכתי בביישנות
"נו אז מה את עושה עם זה?"
"כשזה יבוא זה יבוא אני לא דואגת..."
אחרי שעתיים של דיבורים בנושא
"יאללה בוא הביתה למה אני עייפה ומחר קמים מוקדם"
הגעתי הביתה ראיתי את רוני חבר שלי לשעבר מחכה לי ליד השער
"ומה אתה עושה פה?"
"באתי לראות אותך מה לא טוב?!"
"לא חשבת להתקשר קודם...טוב רוני אני לא ממש רוצה אותך פה"
באתי להיכנס הביתה הוא נגע לי בכתף
"אמרו לי שאת עדיין אוהבת אותי" הוא בא לנשק אותי
דחפתי אותו ונכנסתי הביתה
"אני עדיין רוצה אותך רק שתדעי" הוא צעק לי אבל לא הסתובבתי
נכנסתי עצבנית תמיר אחי ישב עם חברה שלו קארין
"למה את עצבנית?" אחי שאל אותי
"אמאשך עזוב אותי לא במצב לריב איתך עכשיו" עליתי לחדר
שמתי מוזיקה נכנסתי למיטה וחשבתי אחרי כמה זמן נרדמתיי
התעוררתי ב2 בלילה ירדתי למטבח שתיתי מים ועליתי חזרה
בבוקר קמתי עייפה כולי והלכתי לבית הספר
כשהגעתי ליאור חברה שלי ראתה שאני הפוכה
"מה יש לך את ככה?"
"עזבי לא ישנתי טוב בכלל...וגם לא למדתי למבחן בכלכלה"
"איזה מבחן יסתומה הולכים היום לבסיס הצבאי"
"יוווווווו ואני כמו טטיפשה הבאתי ספרים טוב אני אתקשר לאחי שיבוא לקחת את הדברים"
התקשרתי לאסף הוא בא ולקח את הדברים
נסענו..כל הנסיעה ישנתי כשהגענו ירדנו מהאוטובוס כל אחד עם שקית מלאה משלוחי מנות
ראינו קבוצה של חיילים שבאו לקבל את משלוחים
חיפשתי חיילים חתיכים ולא היה קשה למצוא חיחיחיחי
הכניסו אותנו לכיתה ענקית וישבנו ראינו סרט על חיל ההנדסה היה משעמם כמעט השתגעתי
כשזה נגמר חילקנו את המשלוחים את החבילה שלי החזקתי ביד כי רציתי להביא אותה למישהו
חתיך ולא לסתם אחד...עשיתי משלוח ע-נ-ק ובברכה שמתי תמונה שלי וטלפון למקרה שהוא
ירצה...
קלטתי אחד חתייייך שלא ממש מבין מה הולך סביבו
אז קפצתי על זה והלכתי לתת לו את שלי
"קח!" נתתי לו
"תודה...מה הולך פה?" הוא היה די בהלם
"בית הספר שלי החליט לתת לכם משלוחי מנות פורים"
"הבנתי..כנראה שאני קיבלתי את הכי גדול...רוצה לצאת החוצה ולאכול אותו ביחד?"
"בכיף שנייה אני יביא את התיק שלי"
יצאנו ישבנו על ספסל בפינת עישון כזאת
"אני עומרי ואת?"
"אני עתליה" חייכתי את החיוך הכי יפה שלי
"מאיפה אתם?" הוא שאל והוא הציע לי סיגריה
"תודה...מתל אביב ואתה?"
"ראשון...יאללה נתחיל לאכול?"
פתחנו את זה לפני שאכלנו נתתי לו לקרוא את הברכה...
"פששש משקיעה...יפה תודה רבה"
"בבקשה...יאללה תאכל"
אכלנו וצחקנו עד שהיינו צריכים ללכת...ליאור קראה לי שעולים לאוטובוס
"טוב מקווה שנהנת פה בבסיס שלנו..לי היה מאד נחמד איתךךך" הוא הביא לי חיבוק ונשיקה
"טוב אז יאללה ביי" התחלתי ללכת לכיוון הכיתה
"רגע...אפשר את הפלא שלך?" הוא צעק וכולם שמעו
נהייתי אדומה נראה לי מבושה "הוא רשום בברכה" צעקתי לו בחזרה
הוא עשה לי שלום עם היד ועליתי
כולם הסתכלו עלי לא ידעתי איפה לקבור את עצמי
באוטובוס סיפרתי הכל לליאור וקורל והן היו שמחות בשבילי....
חזרתי הביתה התקלחתי והלכתי לישון....אחרי יום מצחיק ומהנה....
הסיפור שלי מתחיל בפורים כשבבית הספר לקחו כמה אנשים לבסיס צבאי לתת לחיילים משלוחי
מנות.
המורה לאה הקריאה את השמות של מי שיוצא לבסיס....
"התלמידים שיוצאים הם לירון, נועה..." חיכיתי שהיא תגיד את השם שלי והיא אמרה
בסוף....הייתי מאושרת
הלכתי הביתה אכלתי ועליתי לחדר ראיתי את אחי ישן לי במיטה קפצתי עליו
"אסף אני הולכת לבסיס צבאי בצפון מחר!!!!!!"
"עופי מפה ימשוגעת...תני לישוןןןןן"
"אתה מעיף אותי מהחדר שלי?!...חצוף" זרקתי עליו כרית
"הוא תפס אותי ביד "אם את תמשיכי להפריע לי לישון אני תולה אותך..."והתחיל לדגדג
אותי
הלכתי משם
גיא ידיד שלי התקשר והלכנו ביחד לקניון לקנות מתנה לחברה שלו (הם חצי שנה ביחד
אלוהים!)
קנינו לה דובי ענק חולצה וג'ינס ואז ישבנו לשתות מילקשייק
"נו מה תולי (שם חיבה) את לא רוצה חבר?"
"מאד רוצה אבל זה לא ממש עוזר לי" חייכתי בביישנות
"נו אז מה את עושה עם זה?"
"כשזה יבוא זה יבוא אני לא דואגת..."
אחרי שעתיים של דיבורים בנושא
"יאללה בוא הביתה למה אני עייפה ומחר קמים מוקדם"
הגעתי הביתה ראיתי את רוני חבר שלי לשעבר מחכה לי ליד השער
"ומה אתה עושה פה?"
"באתי לראות אותך מה לא טוב?!"
"לא חשבת להתקשר קודם...טוב רוני אני לא ממש רוצה אותך פה"
באתי להיכנס הביתה הוא נגע לי בכתף
"אמרו לי שאת עדיין אוהבת אותי" הוא בא לנשק אותי
דחפתי אותו ונכנסתי הביתה
"אני עדיין רוצה אותך רק שתדעי" הוא צעק לי אבל לא הסתובבתי
נכנסתי עצבנית תמיר אחי ישב עם חברה שלו קארין
"למה את עצבנית?" אחי שאל אותי
"אמאשך עזוב אותי לא במצב לריב איתך עכשיו" עליתי לחדר
שמתי מוזיקה נכנסתי למיטה וחשבתי אחרי כמה זמן נרדמתיי
התעוררתי ב2 בלילה ירדתי למטבח שתיתי מים ועליתי חזרה
בבוקר קמתי עייפה כולי והלכתי לבית הספר
כשהגעתי ליאור חברה שלי ראתה שאני הפוכה
"מה יש לך את ככה?"
"עזבי לא ישנתי טוב בכלל...וגם לא למדתי למבחן בכלכלה"
"איזה מבחן יסתומה הולכים היום לבסיס הצבאי"
"יוווווווו ואני כמו טטיפשה הבאתי ספרים טוב אני אתקשר לאחי שיבוא לקחת את הדברים"
התקשרתי לאסף הוא בא ולקח את הדברים
נסענו..כל הנסיעה ישנתי כשהגענו ירדנו מהאוטובוס כל אחד עם שקית מלאה משלוחי מנות
ראינו קבוצה של חיילים שבאו לקבל את משלוחים
חיפשתי חיילים חתיכים ולא היה קשה למצוא חיחיחיחי
הכניסו אותנו לכיתה ענקית וישבנו ראינו סרט על חיל ההנדסה היה משעמם כמעט השתגעתי
כשזה נגמר חילקנו את המשלוחים את החבילה שלי החזקתי ביד כי רציתי להביא אותה למישהו
חתיך ולא לסתם אחד...עשיתי משלוח ע-נ-ק ובברכה שמתי תמונה שלי וטלפון למקרה שהוא
ירצה...
קלטתי אחד חתייייך שלא ממש מבין מה הולך סביבו
אז קפצתי על זה והלכתי לתת לו את שלי
"קח!" נתתי לו
"תודה...מה הולך פה?" הוא היה די בהלם
"בית הספר שלי החליט לתת לכם משלוחי מנות פורים"
"הבנתי..כנראה שאני קיבלתי את הכי גדול...רוצה לצאת החוצה ולאכול אותו ביחד?"
"בכיף שנייה אני יביא את התיק שלי"
יצאנו ישבנו על ספסל בפינת עישון כזאת
"אני עומרי ואת?"
"אני עתליה" חייכתי את החיוך הכי יפה שלי
"מאיפה אתם?" הוא שאל והוא הציע לי סיגריה
"תודה...מתל אביב ואתה?"
"ראשון...יאללה נתחיל לאכול?"
פתחנו את זה לפני שאכלנו נתתי לו לקרוא את הברכה...
"פששש משקיעה...יפה תודה רבה"
"בבקשה...יאללה תאכל"
אכלנו וצחקנו עד שהיינו צריכים ללכת...ליאור קראה לי שעולים לאוטובוס
"טוב מקווה שנהנת פה בבסיס שלנו..לי היה מאד נחמד איתךךך" הוא הביא לי חיבוק ונשיקה
"טוב אז יאללה ביי" התחלתי ללכת לכיוון הכיתה
"רגע...אפשר את הפלא שלך?" הוא צעק וכולם שמעו
נהייתי אדומה נראה לי מבושה "הוא רשום בברכה" צעקתי לו בחזרה
הוא עשה לי שלום עם היד ועליתי
כולם הסתכלו עלי לא ידעתי איפה לקבור את עצמי
באוטובוס סיפרתי הכל לליאור וקורל והן היו שמחות בשבילי....
חזרתי הביתה התקלחתי והלכתי לישון....אחרי יום מצחיק ומהנה....
💬 תגובות (4)
ממש מקרה דומה לצערי..פלאשבק..
את כותבת מאוד יפה כתביבה מרתקת
קצר ולעניין
אז תזכרי ותיווכחי לדעת שהזמן מרפא הכל..
שיהיה לך כל טוב
ביי מאמי
מזכיר לי ת'מצב שליי!
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות