ה-נשיקה

"עמדנו זה מול זו


האוויר היה קריר


הסתכלת לעייני


פרצופי החוויר


לא יכלתי להחזיר לך מבט


רק נעצרתי...


והעצב נמלט


כבר נהייה מאוחר


מתחילה לה הזריחה


אתה מביט


ואני כמעט בוכה


הרגשתי מגע


רכוּת על שפתיי


נשקת לי


ועצמתי עייני


נסחפתי לתוך סחרור ממגנט


לא פסקתי


הרגשתי את גופך מאותת


כי רעדת...


ולא מקור


הרגשתי את ליבך הולם בחוזקה


והפעם...לא צעדתי לאחור


 


הסחרור נפסק


הבטת בעייני


הבטתי גם


אחת בידיי


זרועותיך עטפו את גופי הקר


ולפתע נעלם לו מבטי המנוקר


זמן רב לא חשתי בחום גופך


זמן רק אף לא ראיתי דמותך


אך היה מה שהיה


לא ידוע אם היה או לא היה אמור לקרות


פשוט קרה...ועבר


ובי נותרו הצמרמורות..."


 


אם תראה את מה שכתוב פה...במקרה..תדע שזה מיועד לך!...


הנשיקה הזאת...אחרי כל כך הרבה זמן שלא היינו ייחד..גמרה לי להבין המון...


-אני-