רק תגיד לי...למה..?

כמה זה כואב...לדעת שהכל נגמר,ולהבין...שהיה יכול להיות אחרת...


אני לא מלאך,אני יודעת...ואתה גם ידעת,אז למה המשכת להגיד לי שאני כן?למה..?כל כך הרבה שאלות..שאין עליהם תשובות,כל כך הרבה דמעות...שפשוט לא מפסיקות...למה?אתה יותר לא מאמין לי...ואני לא יכולה להאשים אותך,אני שיקרתי...כמו כולם,כמוך...הרי גם אתה שיקרת לי..אז למה רק אני מרגישה כאב בגלל השקרים שלי?למה רק אני מסוגלת להודות שטעיתי...ואתה...ממשיך לשקר...אתה כבר לא זוכר...לא זוכר כמה אהבנו,אהבנו כמו שלעולם עוד לא נאהב,עכשיו זה נראה אחרת...אני יודעת...יודעת שכל מה שקרה לנו השכיח מאיתנו את מה שבאמת חשוב...את האהבה...


אלוהים,כמה שאני מצטערת...מצטערת על כל הריבים שלנו...על כל הכאב שגרמתי לך,אבל למה אתה לא זוכר כמה כאב אתה גרמת לי?ועדיין ממשיך...למה אתה לא מבין?למה אלוהים לא שומע את התפילות שלי כל לילה?גם הוא...רואה את הדמעות,הבכי הלא פוסק...גם הוא מרגיש את הסבל שאני עוברת כל יום מחדש...וגם הוא...כמוך,מתעלם...אני יודעת,זה מגיע לי...אולי זה העונש על השקרים שלי,אבל למה אתה לא נענש?הרי שיקרת לי כל כך הרבה...ואני,אני שיקרתי מתוך פחד...לאבד אותך...לא!אף פעם לא בגדתי בך!אף פעם לא רציתי אף אחד אחר...רק אתה,היחיד שאהבתי...אוהבת...אוהבת כל כך...איך זה שאתה מאושר כל כך בלעדיי?למה?האם זה אומר שאף פעם לא אהבת באמת?שזה היה משחק..?עוד שקר...הרי עשיתי הכל בשבילך...איך שכחת את הכל כל כך מהר?איך יכולת לעזוב הכל בכזאת קלות...איך?תסביר לי...איך אפשר להתחיל הכל מחדש אחריי שנתיים...שנתיים מהחיים שלי שהקדשתי לך...שנתיים בהם הפכת להיות חלק בלתי נפרד ממני,מהנשמה...איך אני מפסיקה לאהוב עכשיו?...


למה הכל קרה ככה....?למה....