המכתב שתמיד רציתי לכתוב לך ולא היה לי אומץ..

לך,


רציתי תמיד להגיד לך שפגעת בי..


נתת לי להאמין שאנחנו יכולים להיות יחד..ושיש לנו עתיד..והכל היה חירטוט אחד גדול..


תמיד ידעת שאני אוהבת אותך אף פעם לא היה לך את האומץ לשאול..


ידעת שהילד שאני מדברת עליו כל הזמן ושאני מסתירה את זהותו זה אתה


בגלל זה נתת לי להרגיש שאתה אוהב אותי..ידעת כל הזמן שזה מבלבל אותי ונהנת


מהתחושה שאתה יכול להסעיר אותי ככה..מכל מילה קטנה ידעת שאני אתרגש ואתה חשבת איזה כיף אפשר לשחק בה..התיחסת אליי כמו אל בובה לא הבנת שזה באמת באמת כואב..


אף פעם לא הצלחת לקלוט שהאהבה שלי אלייך היא לא סתם עוד אהבה של ילדה בת 14 שמחפשת תשומת לב..


אולי...יבוא יום ותבין כמה פגעת בי ששיחקת איתי ככה..


יבוא יום והגלגל יסתובב..ותראה..שאני בעצם לא סתם בובה..שזה באמת כאב לי כששיחקת בי


הלוואי וזה יגיע..


שלך תמיד..למרות הכל